אוף נמאס לי מהעיצוב שלי. כל האדום – כתום – צהוב הזה כבר מעלה לי את הסעיף. "הזמנתי" ממישהי עיצוב לפני כמה ימים, אבל היא לא חזרה אליי, שום אות חיים לזה שהיא קיבלה את ההזמנה שלי. ובלי שיעשו לי כותרת ראשית חדשה, אני לא יכולה לשנות פה כלום. ואני בעצמי לא יודעת לעשות.

אולי אני אצבע את הכל בשחור, שחור מתאים להכל.

אז יום שני קמתי מוקדם, גררתי את עצמי מהמיטה וכרגיל – החלטתי שהחדר שלי נראה מזוויע. זה היה "יום הסדר והניקיון" שלי. למרות שהחדר שלי קטן, לקח לי שעה לסדרו ולנקותו, ואפילו סידרתי את ארון הבגדים. עשיתי ספירה מדוקדקת של התחתונים והחזיות שלי וגיליתי שיש לי 12 חזיות ו-40 תחתונים, מתוכם 4 בוקסרים ו-11 חוטינים. וזה בכלל לא הרבה. וזה כולל זוג תחתונים שלי, זוג מאוד יפה אגב, שפשוט נעלם לי. נגוז. התפוגג.

לנקות את החדר שלי עשה לי מוטיבציה  ועברתי לכל הבית. ואת כל הניקיון הזה – עשיתי לבד. ואחר כך שביקשתי מהאחיות שיעשו טובה וינקו את החדרים שלהן, אז הן לא הסכימו. וזה העלה לי את הסעיף. זה לא שאני מתלוננת, אין לי בעיה לסדר ולנקות את הבית, הרי זה גם הבית שלי. אבל אני עשיתי את הכל לבד, אף אחת מהן לא חשבה על להגיש לי עזרה. וכולה מה ביקשתי? שינקו את החדרים שלהן! החדרים שלהן! שהן חיות בהן! וזה הרגיז אותי.

תמיד שמשהו צריך להיעשות בבית והוא לא נעשה – ישר באים בטענות אליי. למה? כי אני הגדולה, הבוגרת, אחראית עליהן. אבל עובדה שאני מבקשת מהן להזיז את התחת שלהן ולעשות משהו – הן לא שמות עליי.

התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו את כל זה..... כמובן שהוא הכריח אותן לעזור לי, ושאחר כך קיבלתי מטח צעקות והאשמות. אבל לא אכפת לי.

היום גם כן לא עשיתי שום דבר מיוחד. הייתי אצל הקוסמטיקאית שלי בבוקר, ובצהרים הכנתי עם אחותי הקטנה צמידים. אלו צמידים מחוטי רקמה, והם דקים ועדינים ויפים. אז יש לי שניים כאלו על יד שמאל. בכלל, את שאר הצמידים הורדתי. השארתי רק את הצמיד ניטים על יד ימין... את הצמיד שהילה עשתה לי – טוב נו הוא היה ענק עליי, וקצת דהוי, ושניסיתי לגזור את החוטים במטרה לפתוח אותו ולקשור מחדש – אממ, החוטים קצרים מדיי עכשיו.טוב היא תכין לי חדש.

הצמיד השני, שהבנות הביאו לי מפולין, כבר לא משתלב לי עם הצמידים החדשים, ומאחר שאין לי יותר משתי ידיים, הייתי צריכה להוריד אותו.

וההורים שלי מתכננים נסיעה לאיטליה בספמטבר. ואולי הם יהיו שם בזמן היומולדת שלי.

וחודש הבא הם נוסעים לשלושה ימים לת"א. אני רוצה שמישהו יבוא לשמור עליי. אני מפחדת להישאר לבד בלילה.... אפילו שגם האחיות שלי יהיו כאן.

והיום הייתה לי פאדיחה. למאליס יש היום יומולדת. אז שלחתי לה הודעה לסלולרי, ומסתבר, שהמספר שרשום לי בזיכרון הוא לא נכון. אחרי ששלחתי את ההודעה, התקשר אליי בחור. מסתבר שטעיתי.

מל, אם את קוראת את זה, מזל טוב! ותחזירי לי כבר מייל.....

והיה לי התקף רעב למשהו מתוק. וזה מוזר, כי זה קורה לי רק בזמן מחזור, והמחזור שלי נגמר אתמול. ואכלתי וופל! וופל! ואתמול אכלתי ממרח שוקולד! ושלשום אכלתי לחמנייה! כאילו אין שלושה קילו עודפים שיושבים להם על התחת ועל הירכיים שלי.