ביום ראשון נסענו ליום כיף מטעם חיל הים. מאחר ורוב המשפחה מהצד של אמא שלי בחיל הים, וסבתא של אמא שלי היא אם שכולה, אז חיל הים שומר על קשר עם משפחות שכולות והוא מזמין אותן לאזכרות ולימי כיף. חוץ מזה, אני רוצה להיות בחיל הים כשאני אהייה בצבא..

לכן, קמתי בשעות שהשמש לא זורחת בהן (שמונה בבוקר), והייתי צריכה לארגן את עצמי. נסעתי עם אמא שלי, סבתא שלי, אחותי הקטנה והחברה הכי טובה שלה.

קודם כל נסענו לנקודת המפגש בחיפה, שם היו עוד משפחות, ומשם נסענו באוטובוסים צבאיים לבסיס חיל הים בחיפה. במהלך הנסיעה חילקו לילדים דגלונים קטנים ולמבוגרים כובעים של חיל הים. אני קיבלתי כובע.

הבסיס עצמו הוא פשוט ענק! בחיים שלי לא הייתי בבסיס צבאי, וזה פשוט גדול! לפני שעשו לנו סיור בבסיס עצמו, היה אפשר לקחת כיבוד: שתייה, עוגות ופירות. לקחתי פרוסת עוגה, ו... טוב עוגות של צה"ל זה לא מעדן. זה פשוט חסר טעם!

 אחרי כן עשו לנו סיור.

היינו על "דבורה" שזאת ספינה קטנה, שמסיירת על גבול ישראל – לבנון, עשו לנו הסברים על הספינה, מי מה ומו, אפילו היינו עליה!

אח"כ הלכנו לראות "סטיל" שזאת ספינת מלחמה. עשו לנו הסברים עליה, ואפילו עלינו עליה.

אח"כ היינו ליד צוללת, שוב הסברים, אבל לא נתנו לנו להיכנס לתוכה.

זה היה פשוט מגניב!

אחרי הסיור, נסענו לקאנטרי שנמצא בעיר מגוריי.

בדרך אספנו את אחותי האמצעית.

אני, אמא שלי וסבתא שלי ישבנו בבית קפה שהיה שם, ושתינו קפה, ונחנו, והחלפתי לבגד ים, ואז היה אוכל.... היה הרבה אוכל, והיו אנשים ממש חזירים שמילאו צלחות על גבי צלחות, כמובן בלי שהם יסיימו את הכל.

אחרי שאכלנו, סבתא שלי נסעה חזרה הביתה, ואילו אנחנו נשארנו לנו בבריכה. היה מאוד נחמד.... כולן נהנו.

באה מאפרת מטעם "גיורא שביט", והיא איפרה אותי.... אומנם היא איפרה אותי יפה, אבל זה היה לי מוזר, כי אני לא רגילה לראות את עצמי עם הרבה איפור.

וקנינו מוצרים, צללית ורודה, ועוד צללית שהיא בעצם ל"שדרג" את המראה – צללית זוהרת כזו גם כן בצבע ורוד, ועיפרון סגול לעיניים, ומכחול דק תוחם לעיניים בשבילי.

והייתה גם הופעה של צוות הווי ובידור, ואפילו המפקד של חיל הים בא!

בקיצור, מאוד נהניתי, זה היה יום מוצלח.

הים הייתי אמורה ללכת לים עם איתי. באתי אליו, ו... התחלנו לעסוק בדברים אחרים, וכשגמרנו השעה כבר הייתה מאוחרת.

זה כל כך כיף לגרות אותו ולשחק איתו,עד שהוא משתגע.......