ביום שלישי בבוקר, הוערתי באכזריות על ידי אמא שלי. "מי זה מתקשר עכשיו?" שאלתי את עצמי. מסתבר שאמא שלי רצתה שאני אבוא איתה ועם אבא שלי לסיבוב בגרנד קניון. כמובן שהסכמתי, ואכן נסענו לגרנד.

קודם אכלנו ארוחת בוקר ענקית שמילאה אותי למשך היום ואח"כ הסתובבנו בין החנויות, האמת היא שאני ואמא שלי קנינו מוצרים רק בסופר פארם – דברים של בנותJ

חזרנו בשלוש ומשהו, והתקשרתי להילה והיא אמרה לי לבוא אליה, ככה שלא ממש היה לי זמן לנוח.

אז באתי אליה, והיינו על המחשב, ודיברנו, והיא הראתה לי כל מיני תמונות, ודיברתי עם איתי, ואכלנו.... וזה מה שעשינו רוב הזמן.

היום בצהרים נסעתי לצילומים של "כוכב נולד". נסעתי ביחד עם מור, עמרי, גיא, מורן ומורני, אבל חוץ מאיתנו היו עוד ילדים מהשכבה שלנו וגם משכבה נמוכה. נסענו מטעם נוער לנוער – ידידה של עמרי שם והיא ארגנה את הכל.

הנסיעה לשם הייתה מעצבנת כי כאב לי הראש והיה לי קר. בדרך עשינו עצירה ועמרי קנה שוקולד בטעם תפוז, ואכלתי לו קצת, וזה ממש טעים.

כשסוף סוף הגענו לאולפנים בהרצליה, ייבשו אותנו בחוץ איזה שעה וחצי. היו שם המון אנשים, וכולם נדחפו ודחפו והייתה צפיפות נוראה ומחנק. ראינו שם את מיטלמן ואת יעל שחר ואת שירלי לילו.

בכל מקרה, הם לא הכניסו קבוצה קבוצה בצורה מסודרת, ככה שרוב הקבוצה שלנו (אני, מור, עמרי וגיא ועוד זאת שארגנה את הכל) נכנסה, ואנחנו נשארנו עומדים בחוץ ובחום, בסוף הם כמעט ולא רצו להכניס אותנו. המאבטחים המעצבנים האלו פשוט דחפו חזרה, מה שעוד יותר יצר תחושה של לחץ, מאחר וכולם דחפו ונדחפו, כאילו אפשר לחשוב מה זה.

כשהצלחנו להיכנס, שוב היה עוד תור מעצבן, אבל קצר – רק רבע שעה.

בסופו של דבר נכנסו, ואני מור ועמרי ישבנו בשורה אחרונה למעלה, וגיא ישב במקום אחר כי הוא נכנס לפנינו.

הצילומים עצמם היו מייגעים וארוכים, כל הזמן צילמו פרומואים, ולא לפי הסדר, וזה היה משעמם... בטלוויזיה זה הרבה יותר מעניין.

והיה צריך למחוא כפיים מתי שאומרים, וכבר לא היה לי כוח לזה.

הנסיעה חזרה הייתה עוד יותר מעצבנת, כי ממש הרגשתי לא טוב והייתי עייפה.

ולא מזמן כשחזרתי, גיליתי שלא נשארו לי מים חמים להתקלח איתם ככה שנאלצתי להתקלח במים קרים, ונגמר האצטון, והחבר שלי לא זמין בשום מקום, ועמרי חפר לי על זה שלא צילמו אותו וכמה זה עצוב (אויש נו, כאילו זה משנה אם מצלמים אותך או לא. כאילו מישהו ישים לב ויזכור את זה), ואני מרגישה לא טוב, ואפילו תה אין לי כוח להכין לי.