החג שלי עבר מצוין. הייתי צריכה את הסוף שבוע הארוך הזה בשביל להתרענן ולחזור בכוחות מחודשים.

אין מה לומר, ראש השנה זה ה-חג מבחינתי, אולי בגלל שנולדתי בתקופה זו (ג' תשרי- צום גדליה) ואיכשהו, בתור ילידת סוף ספטמבר כמעט תמיד היום הולדת שלי יוצא בחגים, אולי כי זה הסתיו, שמביא איתו איזה ריח של משהו רענן... זו התקופה.

לאחרונה אני גם נתקפת בנוסטלגיות, נזכרתי המון בתקופת הבית ספר משום מה, אני מניחה שבאיזה שלב אני אזכר ככה בתקופת הצבא.

אגב, התעדכן לי התאריך שחרור- 21.1.08. חודש קיצור, מה שאומר שאני מקבלת סמל ב- 21.11. רק חודשיים לפני!

ערב החג  היה נחמד מאוד. חזרתי הביתה מהצבא בבוקר, כשאני כולי הרוגה מעייפות (עקב שמירה בלילה).

קראתי עיתונים, התקלחתי, שמתי לק סגול, וניסיתי לישון קצת, אבל לא ממש נרדמתי.

את החג חגגנו אצל סבתא.

הייתה גם סבתא רבא, ואחות של אמא שלי עם בעלה והילדים, וזה תמיד כיף לראות אותם.

תכלס עבר דיי כיף, אני חושבת שכולם נהנו.

יום למחרת היינו אצל אח של אבא שלי, והיו שם הרבה אנשים- האחיות של גיסתו של אבא שלי עם הבעלים והילדים, והיו כמויות מטורפות של אוכל! לא להאמין! רק למנה הראשונה היו שלושה סוגי דגים!

בכלל, השתדלתי להקפיד, אבל זה לא ממש יוצא... למרות שהייתה ירידה של 200 גרם. הידד.

ביום שישי נסענו כל המשפחה+ חברים של ההורים לים, בחיפה.

היה ממש כיף, לצערי לא ביליתי בים מספיק השנה, אבל הייתה לי הזדמנות להשוויץ בבגד הים החדש שלי וגם לצלם עם אחותי תמונות.

בערב יצאתי עם חברים לפאב, היה סביר, לא מי יודע מה.

היום עמרי חגג לעצמו יום הולדת בצורת פיקניק באיזו חורשה.

אני לתומי חשבתי שזה מין פארק נחמד כזה, מסתבר שהיינו צריכים לעבור מסע כומתה (בשבילי כל הליכה בטבע שנמשכת יותר מ-10 דקות היא מסע כומתה) ובעיקר לא חשבתי שנצטרך לעבור גשר רעוע ומפחיד.

אבל חוץ מזה נהניתי למדיי, זה אחלה רעיון, אני חושבת אם לעשות משהו ליום הולדת שלי, פשוט אין לי כוח להתחיל לארגן. אני עצלה.

חבל שנגמר החופש...

אם יהיה לי כוח אני אעלה עוד תמונות שלי מהיומיים האחרונים (לבקשת הקהל?)