אני בהחלט יכולה להגיד שזה היה יום כיפור מוזר למדיי. השתדלתי מאוד לשמור על יום כיפור, עם צום והכל, אבל אני לא מאלו המקפידים והמחמירים. אז כן, הדלקתי אור ועליתי במעלית ועשיתי עוד שטויות, אבל בכל זאת, אני חושבת שזה מאוד אישי ומאוד תלוי ברמת האמונה.
אני יכולה להגיד שאני דיי אוהבת את יום כיפור. את השקט, את ההתקרבות הזאת לדת, את החשבון נפש עם עצמך.
למרות שאני מאוד חילונית והמנטליות של לשמור על יום כיפור זרה לי, אני משתדלת. אני חושבת שהעיקר זה הכוונה, הכי חשוב שהתכוונתי. וגם אם לא שמרתי מספיק – זה לא אומר שאני כופרת, או חטאתי או שזה לא היה לזה ערך. אני חושבת שהצום וכל זה, היה יותר בצורה של "רוחניות", עם כמה שהמילה הזאת פלצנית בעיניי.
יש את החברים שלי ורובה של המשפחה שלי שלא צמים, ואומרים "למה את צמה, בשביל מה". אבל אני חושבת שזה כן יפה להתקרב אל הדת לפחות ביום הזה, שזה יום מיוחד, למרות שאני קצת נגד הליכה עיוורת אחרי כל מה שכתוב בתורה.
בכל מקרה, בערב באתי אל חופית, ורויטל הייתה שם. התכנון היה שהולכים לרועי, אבל אז רויטל אמרה שהולכים להסתובב. אני החלטתי שאין לי כוחות להסתובב, אז החלטתי להתפצל ולהיפרד מהן, וללכת אל רועי. הייתי ראשונה אצלו, והוא אפילו לא התלבשJ ישבנו ודיברנו, ואז התחילו להגיע אנשים, כולל רויטל וחופית שבאו עם מורן ועם דרור. וכל הזמן באו עוד ועוד אנשים, וישבנו למעלה על המרפסת, וקצת לא היה מקום לכולם, אז נאלצתי לשבת על דרור.
באיזה שלב ענבל, מורני ומיטל הגיעו והן ישבו למטה ולא רצו לעלות כי לא היה להן נעים או אנעארף, אז הן צעקו על מורן, ומורן לא ידעה איך להגיד להן שזה לא בסדר ושהן לא יכולות להכריח אותן (אותה ואת רויטל ואת חופית) לרדת למטה, ואני הייתי צריכה לבוא איתה כדי לעזור לה להגיד את זה.
ואז מרוב שעמום, כולנו התחלנו לשחק "אמת או חובה". אתם בטח יכולים לנחש אילו משימות המוח הקודח והמלוכלך שלנו המציא....
כולם פשוט התנשקו עם כולם וכל מיני דברים כאלו.
הייתי צריכה לשבת על גיא (לשבת על ה... זה שלו) במשך חמש דקות (ואלון נורא נהנה למדוד זמן), והייתי צריכה גם להתנשק איתו על הפה, וגם עם ערן, ועם אולג, (ידיד של חופית, פעם הם היו חברים, היו יחד באותה כיתה בחטיבה), וגם עם מורן ועם חופית, וגם שתיהן התנשקו. אח"כ התנשקנו סתם, וזה מוזר, בחיים לא התנשקתי עם בת. זה לא שאני נמשכת אליהן או משהו כזה, אבל בהחלט היה נחמד הניסיון.
בערך בשתיים וחצי התפזרנו מרועי, שנראה עייף מאוד. אני, עמרי, ערן, מורן, חופית, רויטל ואולג הלכנו ביחד, ואז עמרי וערן הלכנו לכיוון אחר, ואנחנו סתם ישבנו על איזה ספסל, ואז ליוונו את מורן, את חופית ואת רויטל הביתה, ואולג רצה שאני והוא נמשיך להסתובב. והמשכנו ללכת, והוא החזיק אותי במותניים, עד שישבנו על איזה ספסל, וישבנו קרוב והוא אמר לי שהוא רוצה לנשק אותי.... והתקרבתי אליו קצת והתנשקנו, ועשינו קצת מעבר.... והוא יודע מה לעשות ואיפה לגעת בי.... וזה היה מאוד נעים.... אבל בראש שלי עבר "אוי מה את עושה" והפסקתי את זה. והוא ליווה אותי הביתה, ולפני שנפרדתי ממנו והתנשקנו שוב, הוא שאל אם נתראה היום, אז אמרתי שלא, וששבוע הבא. אבל אני ממש לא יודעת מה אני רוצה ממנו.
זה קצת מוזר לי....
היום ישנתי רוב היום, עד ארבע וחצי, ולא עשיתי כלום חוץ מלשכב במיטה שלי, כי הרגשתי חולה, עייפה, צמאה וחלשה, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה השניצל שיש במקרר. אז לא עשיתי שיעורים בכלל. *רגשות אשם*
עכשיו כואבת לי הבטן וגם הראש, אני הולכת לאכול משהו מתוק, מחר יש לי יומולדת.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
