בבית הספר לא משהו. ביום ראשון היה לי בוחן חוזר בביוכימיה ונראה לי שגם בו נכשלתי. והיום היה לי בוחן במעבדה, ולא הלך לי מי יודע מה. ונכשלתי בעוד בוחן על הנדסה גנטית. פשוט רצף נכשלים מעצבן כזה. אני פשוט לא מתאימה למגמה הזאת. כל כך עצוב לגלות את זה בי"ב. אני לא מבינה למה עשיתי את השטות הזאת והלכתי על מגמה ריאלית, שברור לי שהראש שלי הומני. הייתי צריכה ללמוד ספרות מורחב. אני מניחה שאני אעשה את המאמצים ללמוד את הדבר הזה. ווהיום הייתי אצל שירן ועשינו את הביוטופ.ביום חמישי יש מבחן במתמטיקה, ואני לא יודעת כלום, אבל אני לא דואגת כל כך. אני צריכה פשוט לשבת ליד הספר ולנסות לפתור את התרגילים ולראות איך הולך לי עם זה.

ולנושא של הפוסט.

היום הילה באה אליי ביציאה שאני צריכה להפסיק לעשות את מה שאני עושה עם אולג, בגלל השם הרע שיוצא/עלול לצאת לי. ושכל החברים שלי כבר יודעים מה אני עושה איתו, (בעקבות שיחה שלה עם אלון) וחושבים עליי גם כן ככה, שאני שרמוטה, זונה, קלה להשגה, או כינוי גנאי מגעיל אחר.

וזה היה דבר שלא ציפיתי לו ממנה. כי זאת אמירה מעליבה, פוגעת, ומטומטמת לחלוטין.

אני צריכה להפסיק לעשות משהו שאני נהנית ממנו רק בגלל "אוי מה יחשבו?" מה אני איזו אמא פולנייה משנות השישים שדואגת מה יגידו השכנים?

מה, בגלל שאני בחורה אסור לי? אם הייתי בן זה היה הופך את זה לבסדר? נמאס לי מהסטיגמות המגעילות האלו! איזה שם רע בדיוק? אז אני שוכבת איתו. אז מה. אני בת 17. אני גדולה. אני לא ילדה יותר. אני יודעת טוב מאוד מה אני עושה ולאיפה אני נכנסת. וסליחה שיש לי הורמונים. אני לא צריכה להסתיר את זה, גם לי יש הורמונים ובא לי לפרוק אותם, ולי בא קצת ליהנות מהחיים שלי, לעומת החברים שלי, שעם כל הכבוד אליהם, רובם מעדיפים לחרוש (לא שזה דבר רע) והם אפילו לא התנשקו. או היה להם איזשהו קשר רציני.

כבר עברתי את כל הדברים האלו עם מישהו שאני אהבתי. אז? אז האהבה הזאת הפכה את זה למשהו יותר טוב? לא.

ולא בא לי על קשר רציני עכשיו. וגם אם הייתי רוצה איתו משהו, או היה פוטנצייאל למשהו, לא הייתי שוכבת איתו, או עושה איתו כל דבר מיני אחר. אבל לא. הוא הבהיר לי מה הוא רוצה ממני, ואני רוצה ממנו בדיוק את אותו הדבר. זו לא ברירת מחדל, זה מה שיש כרגע, עד שיבוא דבר אחר יותר טוב.

זה פשוט מעליב.

מה זה השטויות האלו של השם שעלול לצאת לי? מה זה השטויות האלו? היכן לכל הרוחות אנו חיים? זה לא שאני שוכבת עם 100 גברים בו זמנית. וגם אם מישהי שוכבת עם הרבה, וזה עושה לה טוב – שיבושם לה. אני לא אשפוט אף אחד.

מה זה שם רע? למה תמיד אישה שמחליפה גברים, ושוכבת איתם או משהו כזה, צריכה להיקרא זונה ואילו גבר שעושה בדיוק את אותו הדבר הוא שאקל, הוא גבר, הוא כלי. למה זה ככה?

אני בעצם צריכה לוותר על ההנאה שלי רק בגלל מה יחשבו ומה יגידו? למה זה צריך להזיז לי? מה השם קשור לעניין?

מה כל כך רע במה שאני עושה? אני כולה עושה סקס. ולא שאני מזלזלת. זה אחד המעשים הכי יפים שניתן לעשות עם מישהו, וברור שעדיף לעשות את זה קודם כל מאהבה.

אבל כל אחד מתקדם בקצב שלו. וכל אחד עושה מה שעושה לו טוב. ואני חושבת שאני מספיק בוגרת ואחראית בשביל לדאוג לעצמי. אז אני נמצאת בקשר שמבוסס על סקס. סו וואט. כמו שכבר אמרתי – טוב לי עם זה. אני בסדר עם זה. אני יודעת לעשות הפרדה בין סקס לרגשות. אני לא עושה את זה כי אני לא רוצה להיות בתולה (יותר נכון עשיתי בזמנו), או כי בא לי להיות מגניבה, או כל סיבה טיפשית אחרת. הוא לא הראשון שלי, ובטח לא יהיה האחרון, ולא על כל אחד שאני נכנסת איתו למיטה (מהסיבות שלי) אני צריכה להתנצל. אין על מה.

טוב לי בקשר הלא מחייב הזה. כל עוד לי טוב – זה לא צריך להיות עניינו של אף אחד, ואני לא חושבת שמישהו צריך להטיף לי מוסר או לשפוט אותי בצורה מגעילה. או בכלל להגיד לי שיוצא לי שם רע – כי זה אחד הדברים הכי מפגרים שאפשר לעשות. אין דבר כזה שם רע. שם רע זה למישהו שעושה דבר רע. ואני לא עושה שום דבר רע. נמאס לי מכל המתחסדים צרי העין וצרי המוחין האלו. פשוט נמאס לי מאנשים שחושבים שהם יודעים הכי טוב. אני לא אפסיק לעשות משהו רק כי "אוי אוי מה תחשוב ענת או אלון הגאונים עליי?" לאף אחד אין שום זכות להטיף לי מוסר, או לשפוט אותי ולכנות אותי בכינויי גנאי ממש משפילים, כולל החברים שלי, שרצוי שיירדו מהעץ הגבוה בו הם נמצאים. רצוי מאוד. ואם זה מה שהם חושבים עליי, וככה שופטים אותי, ובאמת כולם יושבים ומרכלים עליי (כמו שאני יכולה לראות בעייני רוחי את זה), אז אולי אני צריכה למצוא לעצמי חברים חדשים. אולי כאלו שלא נמצאים בסטיגמות שמתאימות לימי הביניים. ורק שיזכרו, שהם מסתובבים ומדברים עם אדיר, שבוגד בחברה שלו על ימין ועל שמאל. ולו אין שום שם רע בנתיים. אני חושבת שזה הרבה יותר גרוע.

אני פייק, בעלת הורמונים, וגאה על כך.