מוסף "סגנון" של מעריב הוקדש היום לנושא חגיגי במיוחד: נשים שופעות. מטרת הגיליון הייתה לתת במה וכבוד לנשים מלאות, אמיתיות, כאלו שהן מעל מידה 40.

בתחילת העיתון הייתה כתבה, בה שאלו מובילי אופנה כמו מעצבים, סטייליסטים, צלמים, מאפרים מספר שאלות, כמו מאיזו מידה מוגדרת אישה כשמנה, מיהי האישה המלאה והסקסית בעיניך, מה עדיף- קייט מוס או סטלה עמר, איפה תמליץ לאישה במידה 42 לקנות ועוד פנינים.

רוב התשובות היו סבירות ושפויות, אבל, היו כמה שלא מצאו חן בעיניי.

למשל, הסטייליסט סיימון אלמם (מי זה?) נשאל מאיזו מידה מוגדרת אישה כשמנה לדעתו. הוא ענה 40. דודי חסון (צלם אופנה) ענה 38. וזה עוד לא הכל. סיימון יקירנו נשאל בנוסף איפה היה ממליץ לאישה במידה 42 לקנות בגדים ותשובתו הייתה "אני לא ממליץ לה לקנות, אני ממליץ לה לרזות"  וכשארצי יפרח (סטייליסט ומעצב אופנה) נשאל על אותה שאלה הוא ענה "אחרי שהבינה שהיא שמנה, שתחפש בגדים המתאימים לה". וזאת למרות שאמר שאישה מעל מידה 44 מוגדרת כשמנה, והיה מעדיף דוגמנית במידה 38 על פני מידה 34 כי "אני לא מעודד אנורקסיה".

ניוז פלאש- אתה כן.

בגלל אנשים כמוכם, העולם שלנו מעוות. בגלל אנשים כמוכם מיליוני נשים מרעיבות ומענות את עצמן כדי להיכנס לסטנדרטים בלתי אפשריים. בגלל אנשים כמוכם, נכנסתי למעגל של הפרעות אכילה וחליתי באנורקסיה נרווזה. נכון, הפרעות אכילה זה הרבה יותר מ"אני רוצה לרזות". זה יותר עמוק וכואב. אבל זה מתחיל, כמו אצלי, וכמו אצל הרבה ברצון לעשות דיאטה, לרזות.

כי את חיה בעולם מעוות, שבו את חייבת לעשות דיאטה, שבו הייתי חייבת לעשות דיאטה, כי 47 ק"ג וכי מידה 38 זה בהמה. שמנה.

נכון, כל אחת רוצה לרזות. כמעט אף אחד לא מרוצה מאיך שהיא נראית. ונכון, יש בנות (וגם בנים) שפשוט יותר רגישות, יותר לוקחות קשה, פחות מעריכות את עצמן, ואז קל מאוד להיכנס למעגל של אנורקסיה ושל בולימיה.

40-42 זו מידה ממוצעת. לא מידה של שדופה, אז מצד שני לא מידה של שמנה. מידה של אישה, שמה לעשות, יש לה ציצים וירכיים וטוסיק. כי ככה אישה בנוייה, קימורים.

הכעיסה אותי הקביעה של דודי חסון שמידה 38 זה מידה של שמנה. שמנה? זה מידה של בחורה רזה! אמא שלי מידה 38 והיא חתיכה עולמית. אחותי מידה 38 ויש לה גוף מדהים. אני מכירה מספיק בחורות שהן מידה 38-40 ויש להן גוף משגע. שמנות? בטח ובטח שלא.

נועה תשבי,שהיא ממש לא רזונת (וגם לא שמנה, לא ברור למה היא מפרסמת חברה למידות גדולות) היא אחת הנשים הכי סקסיות בעיני והיא מדהימה הרבה יותר מקייט מוס השלדית, וסקרלט ג'והנסון שהיא בטוח לא מידה 36 הרבה יותר מוצאת חן בעיניי מאשר קיירה נייטלי הרבע עוף המורעב.

גם מישהי מידה 42 לא שמנה, ולמה היא צריכה לרזות? לא כולן צריכות להיות שלדים ושדופות. אני לא אתחסד, אני לא אומרת שצריך לאכול בלי חשבון, אבל לא צריך לרעוב. יש את האמצע, המאוזן. למה בחורה במידה 42 או 40 צריכה להרגיש רע, צריכה להרעיב את עצמה ולרזות?

נכון, אני מידה 36. אבל כן, יש תקופות שאני מגיעה ל38, וזה שאני שוקלת מתחת ל-50 ק"ג (אני נמוכה!!! חשוב לציין.) זה אומר שאני שמנה? ושהייתי מידה 40 כשהשתחררתי? אז מה זה אומר? כנראה היה אסור לי לצאת מהבית.

נמאס לי ומעציב ומרגיז אותי לקרוא פנינים שכאלו. אני שונאת את הגישה המעוותת הזו. זה מתחיל במובילי דעת קהל, וממשיך בשאר הקהל.

אני יכולה לתת לכם דוגמא, כשהיה הבלוג המשחטה העליתי תמונות שלי מתקופת האנורקסיה, שקלתי שם בערך 40 ק"ג. והיו אנשים שהגיבו שאני לא רזה מספיק והאגן שלי רחב, אבל- אין לי חזה גדול.

התפיסה פה שבחורה נחשבת ליפה ושווה רק אם היא רזה כמו שלד אבל עם ציצי ענקי. מודל מעוות ודוחה.

קשה מאוד לאהוב את עצמך ואת מי שאת שאנחנו חיות בעולם מעוות שכזה. קשה להיות  אישה שפויה בדעתה כמי שמעצב את הבגדים הם הומואים שאוהבים גוף נערי, שכל מה שמשדרים ומראים ונותנים לך להרגיש כרק שאת רזה עד מוות אז את שווה ויש לך מקום.

הרי סה"כ אנחנו בני אדם. לכולנו יש צלוליטיס וסימני מתיחה, ולא הכל עומד ומתוח וחלק. אנחנו לא מושלמות ואף פעם לא נהיה. ומאוד קשה לקבל את עצמך, להשלים את מה שלא מוצא חן בעיניך ולאהוב את מה שכן, זה קשה מאוד כאשר החברה שלנו היא מעוותת וחולה ומופרעת אכילה.

דודי, סיימון וארצי היקרים, לא ברור לי לאיזה קהל יעד אתם פונים, לא ברור למי בדיוק אתם מעצבים ובונים מלתחה. נראה לי שאתם פשוט הומואים בהכחשה שאוהבים גוף נערי, ולא גוף של אישה של אמיתית. ואין מה לעשות, גוף נשי הוא גוף בעל קימורים. אני חושבת שאתם צריכים להוציא שלדים מהקבר ולצלם ולהלביש אותם- כי זה כנראה קהל היעד שלהם ומה שעושה לכם את זה.

לא ברור לי למה עורכת מוסף "סגנון" בחרה לפרסם את "אמרות החוכמה האלו". בתור מגזין שהתיימר היום לגרום לנשים שהן הרבה מעל מידה 38 לאהוב את עצמן ולהרגיש שזה בסדר, ולו רק לשעה אחת, אמרות חוכמה שכאלו רק מקבעות את התפיסה שאם את מעל מידה 36 -38 אז את לא נחשבת, את שמנה, וכדאי שתתחילי להרעיב את עצמך, וזה בדיוק ההפך ממה שהתכוונו היום במגזין.

יכול להיות שזה המצב. סביר להניח שכן. אני לא אתחסד. בעולם האופנה מעדיפים דוגמניות במידה 34, מידה של ילדות בנות 12. אבל בתור גיליון שבחר היום להראות שזה בסדר, שזה אפשר, שאת יכולה גם להיות מעל הסטנדרט של עולם האופנה ושל מעצבים הומואים חובבי המראה הנערי- דעות שכאלו ממש לא במקום.