"תיאורתית, אין הבדל בין מוזיקת ג'אז לבין מוזיקה מזרחית.... שתיהן זה של שחורים מקופחים"

היום התעוררתי לי בשמחה בשעה שבע בבוקר, התקלחתי והתארגנתי, ובשעה שמונה וחצי אני ואמא שלי כבר היינו על הרכבת לת"א. דודה שלנו הייתה אמורה לבוא איתנו, התחרטה, אבל ברגע האחרון היא עלתה על הרכבת. זה היה ממש משעשע.

בכל מקרה, הגענו לת"א, לקחנו מונית וישבנו בבית קפה באלנבי, ואכלנו ארוחת בוקר.

אחרי שגמרנו לאכול, התחלנו להסתובב באלנבי. נכנסנו לקסטרו עודפים, וחיפשתי שם דברים, אבל לא היה שום דבר ששווה את הכסף. ואז הלכנו בהמשך הרחוב, ונכנסנו לעוד חנות, וקניתי שם ג'ינס (הוא אמור להיות שבע שמיניות, אבל בגלל שאני נמוכה זה בדיוק עליי באורך), ושני מכנסיים קצרים, שנראים קצת כמו בוקסר – אחד באדום ואחד בלבן עם הדפס ועם לבבות אדומים למעלה..... וקנינו גם דברים לאחיות שלי, ודודה שלי קנתה בגדים לילדים שלה.

אחר כך הלכנו למקום האהוב עליי – שינקין. נכנסו לכל החנויות, בעיקר הסתכלנו על חנויות נעליים – ויצאתי ברכוש – כפכפים חדשים מ"בהונות". על עקב רוקי (לא, זה לא פלטפורמה גסה), שיש על העקב מין של פרחים, והרצועות הן בצורת איקס, בצבע אדום. והם לא פאקצתיים.

באיזה שלב דודה שלי הייתה צריכה לחזור הביתה, ואני ואמא הלכנו לבקר בסנטר. האמת היא שכבר היינו הרוגות, לי כאבו הרגליים והיה לי חם מלהסתובב כל היום, אז ישבנו בארומה ושתינו קפה ואכלנו סלט (אנחנו מאוד "מגוונות"), והסתכלנו על אנשים. הייתה שם בחורה גותית ממש יפה. שמתי לב, שכל הגותיות שיוצא לי לראות – הן ממש יפות.

אחר כך הסתובבנו בסנטר, שוב נכנסו לקסטרו – המוזיקה שם פשוט דופקת לי בראש. אמא שלי קנתה איזה סריג עליון בצבע אדום, ואז הלכנו לבוגרשוב, משם לקחנו מונית לתחנת רכבת ועלינו על הרכבת הביתה.

ברכבת היה איזה איש מעצבן ששיחק עם הפלאפון שלו ברעש, עד שלאמא שלי פקעה הסבלנות והיא העירה לו על זה.

ומולי ישב חייל ממש חמוד.

לסיכומו של יום, היה לי ממש נחמד, אין כמו נסיעה לת"א בשביל לחגוג את סיום הבחינות.

חבל שעכשיו כואב לי הראש נורא ויש לי סחרחורת.

אז זהו. מהיום אני חופשייה לחלוטין. אין יותר בגרויות מעצבנות, אין יותר לימודים ומחשבות על בית ספר. רק חופש אחד גדול וארוך. חודשיים שלמים לנוח.

בימים האחרונים עשיתי מאמץ עילאי לנסות וללמוד, אבל כנראה שהחום, הקיץ, ובכלל כל השנה הזאת – לקחו לי את הכוח.

ביום שישי הייתה הבגרות בלשון. לא למדתי אליה יותר מדיי, אולי שעה. הבגרות הייתה דיי קלה, אף על פי שגיליתי כמה טעויות מאוד מטומטמות שעשיתי. מילא....

אחרי הבגרות הלכתי לקריון, לבקר את ההורים שלי, והם הזמינו לי קפה, שהיה רותח ועשה לי כוויות בלשון, ואחרי שישבנו בבית קפה איזה שעה, הלכנו להסתובב, וקניתי רק לק חדש.

בערב,  בזמן שהייתי בחדר אמבטיה והסתרקתי בעודי חושבת האם להחליף את הג'ינס הענקי עליי למשהו אחר (אל דאגה הוא בסוף הוחלף), הרגשתי מין משהו מעקצץ על הכתף שלי. הסתובבתי וראיתי – ג'וק! ורק לפרוטוקול – אני מאוד מפחדת מג'וקים. מאוד. הפחד שלי הוא כל כך עמוק, שאני אפילו לא מסוגלת להרוג אותם. ישר הזזתי את הכפף בהיסטריה והתחלתי לצרוח ולקפוץ בכל הבית, אחותי חשבה שהשתגעתי. וההורים שלי גם לא היו בבית. ואחותי התחילה להפחיד אותי ולהגיד שעכשיו הג'וק מטייל לו בבית, ואז הגבתי עוד יותר בהיסטריה, ואמרתי שאם מישהו לא יהרוג אותו ומהר, אני הולכת לישון אצל מור.

ואחר כך כמובן, הלכתי אל מור. חוץ ממני היו שם אלון, ענת, גיא ומאוחר יותר גבי ואביטל באו.

בהתחלה סתם דיברנו, ואז הם התחילו לשחק קארה קופה. אני הייתי עסוקה בקריאה של מגזינים, והתמרחות על המיטה של מור, ואח"כ על הספה שלה, ונראה לי שקצת נרדמתי. הייתי פשוט שפוכה מעייפות.

בזמן האחרון אני כל כך עייפה. משהו נדפק לי בשעות השינה. אני לא מסוגלת לישון רצוף, ושאני מתעוררת, אני עדיין עייפה. נראה לי חסרים לי וויטמינים.

בסוף ביום שישי הלכתי לישון בערך בחמש, וקמתי ביום שבת בארבע אחרי הצהרים.

יום שבת וראשון ניסיתי ללמוד לבגרות שהייתה לי היום. אבל לא עשיתי זאת בהצלחה יתרה. זה המון חומר, שמאוד לא מעניין אותי, אז קשה לי להתרכז וללמוד אותו.

היום הייתה הבגרות שלי. והיא לא הייתה מי יודע מה. בהתחלה היו שאלות אמריקאיות, שהן היו מעצבנות, ואז התחלתי לענות על שאלה שחשבתי שאני יודעת אותה, אבל מסתבר שלא. זה הוריד את כל הביטחון העצמי שלי, ולא יכולתי להתרכז, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שאני נכשלת, ושאני אצטרך להפסיק ללמוד את המקצוע הזה, ואני בחיים לא אוכל לעשות בגרות מלאה ושאני דפוקה שבחרתי את המקצוע הזה.

ואז מחקתי את השאלה, ועברתי לעשות את שתי השאלות האחרות. מסתבר שכן ידעתי לפתור שאלה שחשבתי שאני לא יודעת את הנושא שעליה היא הייתה.

בכל מקרה, נראה לי שעברתי את זה...

העיקר שעכשיו יש לי חופש, ומחר אני בתל אביב.

כן, זה מה שאני עושה במקום ללמוד ללשון...

המפ, כבר הייתי צריכה ללכת לישון מזמן.... בעוד שבע שעות בערך אני צריכה לקום.....

לילה טוב....

כן לא כתבתי הרבה זמן, לא היה לי חשק ועצבים.

אז קודם כל, אני נוסעת לאילת. בהתחלה, לא חשבתי שההורים שלי יסכימו לממן לי את הנסיעה, אבל מסתבר שהם היו לארג'ים איתי... אז נכון יוצא טיפה יקר, אבל באמת אני לא מבקשת מהם כסף – רק מתי שאני באמת צריכה, אני למשל לא ביקשתי מהם שיממנו לי את הלימודי נהיגה.... אני אצטרך לעבוד בשביל לשלם על זה... אבל האמת שזה לא  כזה דחוף ומשנה לי.

בכל מקרה, אני נוסעת בין התאריכים ה-4.7. – 8.7, ביחד עם: מורן, מורני, ענבל, חופית ורויטל. אני ממש מצפה לנסיעה הזאת, מעולם לא הייתי באילת. כן, זה נורא מוזר, אבל ההורים שלי לא סובלים את אילת כי חם שם וחוץ מלרבוץ כל היום במזגן אין מה לעשות שם... ובפעמים היחידות שהם היו שם – הם לא לקחו אותי ואת האחיות שלי.

התחלתי להתרגל לחופש, אף על פי שאין לי הרגשה כזאת, אני באמת לא עושה שום דבר חדש/מעניין.

השבוע עשיתי ניקיון יסודי בחדר שלי, אני לא יודעת מה זה התקפי הניקיון שנופלים עליי לאחרונה.

וביום שלישי הלכתי לקחת מגן בביוט'. קיבלתי 61, ציון הגשה 70. ירדו לי נקודות על שטויות.... מה אני אעשה...

והיום הייתי עם אמא בקניות.

קניתי:

# 3 מכנסיים קצרים בצבעים אדום, שחור ולבן, שבצד יש פס כזה עבה בצבע אחר, על השחור יש פס לבן, על הלבן יש פס שחור ועל האדום יש פס לבן, ואיפה שהפס יש הדפס בצבע שחור....

#גופיית ספגטי בצבע אדום, שהשוליים בתכלת, ויש על זה כיתוב בתכלת

#גופיית פשע (כן ככה קוראים לזה) בצבע לבן, שהשוליים תכלת, ויש על זה בצדדים למעלה ולמטה מין הדפס כזה.....

#גופיית פשע בצבע שחור, שהשוליים בלבן, כתוב בלבן על הגופייה "סקיוריטי" (באנגלית) ויש מאחורי הכיתוב כוכב לבן.

#גופייה, זה בעצם גופייה עם כתפיות עבות, שמאחורה הכל מכוסה, בעצם חולצה בלי שרוולים, בצבע לבן, שמאחורה כתוב 24 בשחור בכתב עבה, הלמעלה של החולצה זה בד שיש בו חורים קטנים כאלו בצבע תכלת, מאחורי זה יש כיתוב לבן, הבד הזה מופיע גם בצדדים של הגופייה, השוליים של הצוואר והכתפיים בצבע אדום, ובצד של הגופייה יש כיתוב קטן בצבע תכלת.

# בושם, קניתי את ה-212 הרגיל שלי..... בהתחלה חשבתי לקנות "הוגו" אבל וויתרתי....

# 3 זוגות גרביים שהם חצי גרב

וזהו.

עכשיו כואבות לי הרגליים בטירוף.

קשה לי להאמין שכל כך מהר עברה השנה הזאת. כל כך מוזר לי שסיימתי י"א, ובעצם נותרה לי רק שנה אחת.

 מדהים אותי איך הזמן רץ במהירות מסחררת...

היום היה את המגן בביוטכנולוגיה. האמת היא שהייתי ממש לחוצה ועצבנית ועם בחילות בוקר. המגן עצמו היה סביר... בהתחלה לא זכרתי כלום והרגשתי שאני לא יודעת כלום, אבל אז התחלתי להתרכז ולענות על שאלות, שאת רובן הצלחתי ועניתי דיי טוב.

אחרי זה באתי לכיתה, באיחור ניכר. כל הכיתה הייתה עסוקה במין איזה משחק מטומטם..... שלא ממש התעמקתי בו. ואחרי זה – חלוקת תעודות.  התעודה שלי סבירה, אני לא ממש שמה על זה, הציוני הגשה שלי הרבה יותר גבוהים.

אחרי התעודות הלכתי לפגוש את כולם,חיכיתי עד שמור קיבלה את התעודה שלה, היא הייתה אחרונה. חה חה חה.

ובדיוק שיצאנו מהביצפר ראיתי את אחותי והחברים שלה, אז הלכתי איתם, וגם ראיתי את התעודה שלה. לא ידעתי שאחותי חרשנית. מעולם לא ראיתי אותה לומדת יותר מדיי....

בצהריים ישנתי, ובערב הלכתי עם אמא, אבא ואחותי הקטנה לקריון. הסתובבנו לנו להנאתנו, עצרנו ליד חנות פאקצות ואמא שלי בשיא ההתלהבות "הנה החנות של הפאקצות", ואז הפאקצה שהייתה לידנו שמעה אותה והסתובבה. חחח. אופס.

וחוץ מזה, אני קניתי מסקרה חדשה, ואמא קנתה לי שלושה קקטוסים קטנים וחמודים (הם לא ממש בצורה הרגילה של קקטוס, הם יותר מיוחדים), ואפילו נתתי להם שמות: אבא איגור, אמא סווטה, והתינוק יאשק.

 עכשיו אני בחופש רשמית. האמת היא, שתכננתי לכתוב "פוסט סיכום שנה", אבל קצת קשה לי לסכם את השנה הארוכה הזאת.

מבחינת המטרות שהצבתי לעצמי בתחילת השנה, אז הגשמתי את רובן. אני מניחה שהפעם באמת התחלתי ללמוד. נכון, לא נהייתי חרשנית הדור, אבל לפחות קצת שיפרתי ציונים.

הכרתי אנשים חדשים. פתאום בנות מהכיתה (וגם מהמגמה) שלא ממש הכרתי אותן, הפכו לחברות שלי.

ונכון, לא שיניתי את עצמי. אבל אני מתחילה להסתדר עם השגעונות שלי. ולא מצאתי מישהו חדש, וקשה לי להאמין שאני אמצא....אני לא מרשה לעצמי. לא מוכנה. פשוט ככה.

בכלל, זו הייתה באמת אחלה שנה..... שעברה לי מהר. מהר מדיי. בעוד שנה, חלק מהחברים שלי יתחילו להתגייס. וזה נראה כל כך קרוב, וכל כך מפחיד ומוזר. אני לא רוצה לנתק איתם קשר. אני יודעת שזה מה שיקרה, שככל הנראה לא נשמור על קשר, אבל אני לא רוצה שזה יהיה ככה. איכשהו, אני לא רואה את עצמי בלעדיהם. אני לא רואה את ימי שישי בלעדיהם, בלי כל השטויות והבדיחות המפגרות שלנו.

האמת היא, שזה דיי מפחיד אותי. גם החודשיים האלו יעברו מהר, והשנה הבאה תעבור מהר, וזהו. אני כבר אהיה מבוגרת. וזה מפחיד.

קשה לי לעכל שסיימתי י"א. קשה לי לעכל את זה שבמהלך החודשיים האלו אני אעשה מה שבא לי, בלי לחשוב על מבחנים, ועל בית ספר.

אני מקווה שהחופש הזה באמת יהיה כיף. ואני באמת אהנה ממנו. סך הכל, זה החופש הגדול האחרון שלי.

אני לא יודעת מה יש לי, אבל בזמן האחרון מאוד קשה לי להירדם, ועד שאני נרדמת אני צריכה לקום.

ביום שישי בקושי קמתי. הייתי צריכה ללכת לשיעור חזרה בביוטכנולוגיה, וממש לא היה לי חשק.

איכשהו, גררתי את עצמי מהמיטה וקמתי להתקלח ולהתארגן. השיעור עצמו היה ממש קצר, נמשך משהו כמו חצי שעה. אחרי זה הלכתי לקנות מתנות לחברות של אחותי ולקנות "טוויגי" בסופר. (למי שלא יודע, זה מעדן חלב דיאטטי).

שחזרתי הביתה, ידעתי שאני צריכה ללמוד למגן. אבל לא היה לי כוח.

חופית התקשרה אליי, ושאלתי אותה למה היא לא הייתה בשיעור. ומסתבר שהיא שכחה. חה, זה היה מצחיק. אותה זה לא הצחיק. נראה לי שהמחשבה שכולם כתבו והיא לא – עשתה לה רע.

רק ב-12 ומשהו בצהרים התחלתי ללמוד, עד 1 וחצי, ואז עשיתי הפסקה לטלוויזיה, ואז המשכתי ללמוד עד בערך חמש וחצי.

זה כל כך משעמם.

בערב אני, מור, רועי, ענת, גיא, ערן וגבי הלכנו לסרט. משום מקום, גם חיית המחמד צצה. מה לכל הרוחות הוא קשור?

מור וגבי נכנסו ל"היום שאחרי מחר" ואילו כולנו הלכנו לראות את "הארי פוטר והאסיר מאזקאבן". ישבתי בין ענת, שאיתה חלקתי פופקורן, לבין גיא, שפשוט הציק לי עם הנשימות שלו. הוא נושם חזק מדיי.

הסרט עצמו מאוד יפה... האפקטים גם הם יפים..... אבל בכל זאת, זה לא הספר. הספר הרבה הרבה יותר טוב. יש המון דברים שמופיעים בספר ולא מופיעים בסרט (כולל הסברים להבנת כל מיני עניינים שם), ודברים שמופיעים בסרט ולא בספר. הילדים שמשחקים את הרמיוני ורון נהדרים, אבל הילד שמשחק את הארי.... אממ... יש לו מה להשתפר.

לפני סוף הסרט, פתאום מור מתקשרת אליי. מזלי הטוב, ששמתי את הסלולרי על שקט. זה היה כזה מפחיד, פתאום הרגשתי מין רעד בצד, כלומר הרטט, וגיא שואל "מה קרה לך? מה את קופצת?" היא לא הפסיקה להתקשר, ואז עברה לענת, ואז חזרה אליי, ואפילו ניסתה אל רועי, ואנחנו מתפוצצים מצחוק.

אחר כך הסתובבנו קצת בקריון, מור ורועי קנו אוכל, ואז יצאנו החוצה, והתחלנו לחשוב מה לעשות. בסוף יצא, שישבנו כמו חסרי חיים מפגרים מתחת לבית של רועי.

היום קמתי בבוקר מוקדם, ראיתי טלוויזיה, התקלחתי, ואז הלכתי ללמוד שוב, כולל מה שלמדתי אתמול. אני פשוט לא מצליחה לקלוט את המסה הענקית של החומר, מה גם שיש הרבה נושאים שאני פשוט לא מבינה.

כמו שאני מכירה את עצמי, אני שוב אשב ללמוד את הכל בלילה. אני מניחה שאצטרך לעשות מחר כמיטב יכולתי.

את יום רביעי העברתי בעשיית כלום. כרגיל. האמת היא שקמתי מאוחר, וראיתי טלוויזיה, ודיברתי בטלפון..... באמת שניסיתי ללמוד למגן לביוט', ובאמת קראתי את החומר שיש בקלסר, אבל לא קראתי בצורה מעמיקה, כמו שצריך.

מהר מאוד התייאשתי.

מרוב שעמום שוב סידרתי את האיפור שלי.... יש לי 62 פריטים של איפור, מתוכם 33 צלליות! וואו.

וגם מדדתי את היקפי הגוף שלי. למי שמעוניין:

חזה (כאילו על החזה עצמו)- 75 ס"מ – נא לא לצחוק. מידה 75B בחזייה, זה מכובד.... יחסית לשטוחה כמוני.

מותניים- 57 ס"מ

בטן – 64 ס"מ

אגן (כלומר איפה שיש את העצמות, איפה שמתחיל האגן)- 81 ס"מ

ישבן (על התחת עצמו)- 85 ס"מ

ירכיים – 77 ס"מ

שוק – 20 ס"מ

היקף היד שלי – 15 ס"מ

כן אין לי פרופורציות בגרוש... טוב אני סתם מגזימה....

היום התעוררתי בשמונה, הלכתי למחשב, הלכתי לעשות את מקלחת הבוקר שלי, וראיתי שכל הגב והכתפיים שלי מקולפים לחלוטין. זה פשוט מחריד. הראיתי את הקילופים בהתלהבות לכל אחד והתגובות נעו בין "אוי גאד" לבין "איו!!!", ורק אנה אמרה שזה כוויה דרגה שנייה. טוב שלא הגזימה.

בסביבות עשר הלכתי אל חופית, ופטפטנו לנו על דברים שצריך לעשות בקיץ (כמו לנסוע לחיפה לקנות בגדים חדשים..... אני זקוקה לג'ינסים חדשים בדחיפות כי כל הג'ינסים שלי ענקיים עליי, ובכלל אני צריכה בגדים לים ומכנסיים קצרים שאני אוכל ללבוש מעל לבגד ים ולהסתובב איתם בבית, ואני חושקת בעוד חור באוזני).

ואז הלכנו לביצפר, חיפשנו את המורה לביולוגיה, הגשתי לה את התצפית שלנו. חופית עוד הייתה צריכה לעשות כל מיני חישובים ואז להגיש למורה. אחרי זה חזרנו אליה הביתה והיא אכלה ואני שתיתי, ואז שוב חזרנו לביצפר, לחלוקת ציוני מגן בלשון.

ובכן, המורה מגישה אותי על 80. הייתי בשוק. לא האמנתי שהיא תהייה כל כך טובה אליי. לא ציפיתי לזה.

אחרי זה, קצת הזמנתי את עצמי להילה. (מי שאמר שאני נדחפת? מי? מי?). האמת, לא היה לי כוח לחופית, עצבן אותי עם ההערות שלה "את כל כך רזה! את מקל! הג'ינס שוחה עלייך! (והוא ממש לא! אני לא צריכה ג'ינס שיהיה בדיוק צמוד לי על הירך ויחנוק אותה) את אוכלת משהו? את אנורקסית!". האמת, זה ממש לא נכון, זה ממש מעצבן אותי. נכון, זה עדיף מאשר שהיא תגיד שאני שמנה, אבל בכל מקרה, אני שונאת הערות על איך שאני והגוף שלי נראים.

ואני בעיקר שונאת שאומרים עליי דברים שאני לא, כמו אנורקסית, כאילו אני לא יכולה להיות רזה, אלא כן אני לא תאכל.

קודם היינו עם שירני, הלכנו להגדיל תמונות של הילה ואז למסגר אותן, ואז באתי להילה.

רוב הזמן, ואני חושבת שזה היה יותר משעתיים, דיברנו עם אילנית בטלפון.

אתמול היא יצאה עם עמרי, אחרי שהוא הציע לה, ועשינו על זה סימפוזיון שלם. מסתבר שאיכשהו כולם גילו את עניין היציאה (האמת היא שמעולם לא חשבנו שעמרי ייצא עם בת לבד מיוזמתו ויציע לה, הוא פשוט.... פשוט לא טיפוס כזה), עשו על זה דיון, כולם העבירו וריכלו מהאחד לשני, ומסתבר שכולם יודעים שאילנית דלוקה עליו, או מחבבת אותו, או לא יודעת מה עליו.

לאילנית זה הפריע, כי היא חשבה שהוא הציע לה לצאת רק בגלל שהוא שמע שהיא דלוקה עליו.... בכלל חתיכת סיפור שלם והיא רוצה לוותר.

לי, כבר נמאס משמועות ושטויות, בעיקר כשגיא מעביר אותן. אז אני בעצמי דיברתי עם עמרי, ומסתבר שלדעתו היא ממש חמודה ונחמדה, והיה לו כיף, והוא רוצה לצאת שוב, והוא לא הציע לה לצאת רק בגלל שהוא חשב שהיא דלוקה עליו, הוא רצה בלי שום קשר, ולא ידע בוודאות את זה.

אוף תסבוכת שלמה, ועכשיו אילנית רוצה לוותר על זה, וזה ממש חבל .... אני צריכה לשכנע אותה שהיא סתם פועלת מתוך שטות.

חחח לא להאמין מה עשינו, אני והילה כדי לברר מי יודע, מה יודעים ואיך.

בערך בארבע יצאתי מהבית של הילה (מי אמר התנחלות? מי? מי?), ובדרך הרמתי טלפון לרועי, כי רציתי לברר משהו. אני עוברת ליד הבית של אלון, ואז אלון יוצא החוצה וקורא לי, ואז ענת יוצאת אחריו גם. זה היה כזה מצחיק, כמעט נחנקתי לרועי בטלפון. סיימתי את השיחה, ודיברתי עם אלון וענת, שהיו נורא נלהבים מעניין היציאה של עמרי, כאילו מי יודע מה קורה. האמת היא, שברגע שאלון יודע משהו, אין סיכוי שאנשים אחרים לא יידעו. אפילו שהיו דברים שביקשתי ממנו לא לספר והוא באמת לא סיפר.

אחרי שיחה איתם, חזרתי הביתה. איחלתי לגבי מזל טוב באיי סי קיו, ואיכשהו שוב נגררתי לשיחת נפש מצידו.

עכשיו אני דיי עייפה, למען האמת הרוגה מעייפות....

יש עניין שמטריד אותי קשות, לאחרונה אני חושבת עליו הרבה. תמיד חשבתי שהתוכנית שאלתיאל קוואק (עם הברווז החמוד הזה "תמיד אני שמח את הצרות שוכח" וכו') היא בעצם תוכנית על נאצים. אבל חשבתי שזו רק אני. ואז באה כתבה ב"רייטינג" על תוכניות טלוויזיה, וגם שם כתוב שבעצם זו תוכנית עם מסרים נאציים. שימו לב: יש את דולף (האמ מעניין על איזה משקל השם), עורב מעצבן ומציק, עם שפם (שמאוד מזכיר שפם של מישהו אחר), שפשוט עולה לשלטון, שולט על הארץ של שלתי תוך כדי הפעלת טירור, משטר חשאי וכל מיני אמצעים שמזכירים משטר טוטליטרי מסויים.

אין לי מושג למה, אבל זה פשוט מציק לי.

אחת המסקנות שלמדתי בשלושה ימים האחרונים היא למרוח תמיד קרם הגנה. העור שלי היה אדום וצרוב, וכל כך כאב לי, ברמה שלא יכולתי לזוז.

ביום שבת בלילה בקושי ישנתי. רק הרגשתי את הירכיים ואת הגב שלי צורבים בטירוף. זה היה כל כך כואב.

לא ממש ישנתי.

קמתי בבוקר, בשש וחצי. הייתי צריכה להתלבש, כדי ללכת לביצפר לעשות את הבדיקות לדגימות מים. העור שלי היה אדום כמו עגבנייה. עשיתי את הבדיקות לדגימות, ואז חזרתי הביתה. הלכתי למחשב, עשיתי מקלחת עם מים קרים, כדי להקל על הכאב.

ואז, בערך בתשע וחצי, התחלתי ללמוד להיסטוריה. אבל לא למדתי כמו שצריך. הייתי עסוקה בדברים אחרים.

ברבע לשתיים הייתי אצל חופית. זה היה ממש סיוט ללכת לבית ספר. לבשתי גופייה, בגלל שלא יכולתי לשים עליי חולצה, כי זה צרב. והשמש צרבה לי על העור. בכלל, כל מי שראה אותי הסתכל עליי בהלם ובזעזוע, תוך קריאות "אוי ואבוי".

הבגרות בהיסטוריה הייתה איומה. המורה שלנו מלמדת בצורה שטחית את החומר, והשאלות הן מעמיקות. וגם הניסוחים לשאלות הם לא משהו. הפרק הראשון איכשהו הלך לי בסדר, אבל בפרק השני, איבדתי את הצפון לגמרי. לא הייתה אף שאלה שידעתי בשלמותה, והתחלתי לשכוח את כל מה שכן למדתי. הרגשתי את הדמעות עולות לי בעיניים.... לקחתי נשימה ארוכה, ולאט התחלתי להיזכר בחלק מהחומר. פשוט חירבשתי כל מיני דברים, יש לי הרגשה שקיבלתי 60.

אחרי הבגרות ניסיתי להירדם, אבל זה לא ממש הלך לי. צרב לי, הלכתי להתקלח, ופשוט הסתובבתי בבית עם חזיית סטרפלס ועל הגב שלי שמתי מגבת רטובה, להקל על הכאב. יום וחצי המגבת הייתה עליי.

למי שתהה מה חדש עם אדיר, אז אני לא מתכוונת לכתוב עליו בכלל, אני לא יודעת אם הוא כן קורא כאן או לא, וגם ממש לא בא לי לשאול אותו. מה שנסגר הוא שאנחנו מדברים בקושי, אני צריכה להתנצל עשרים אלף פעם, ואני יוצאת כמו מטומטמת בסופו של עניין. 

אתמול לא עשיתי משהו מיוחד, כרגיל נמרחת ממקום למקום, ממיטה למיטה.... אני עייפה כל הזמן, גם אחרי שאני ישנה הרבה. סידרתי את החדר, התחלתי לזרוק מחברות, ולסדר את החומר ולארגן ולמיין ולתייק (אני מאוד מסודרת בנושאים האלו). אה כן, וההורים שלי החליטו שאני אנורקסית. אבל ממש לא אכפת לי. כן לאכול, לא לאכול, מצידי להיות רזה כמו שלד, זה לא מזיז לי. הגעתי למצב של אדישות, של חוסר אכפתיות מהכל. אני מסתכלת בפנים שלי, והן סתם חיוורות חסרות הבעה. זאת תקופה, היא תעבור. מתישהו.

היום בבוקר הייתה לנו הפסקת חשמל בגלל תיקונים שחברת חשמל עושה. מה שאומר- לא מחשב, לא טלוויזיה. אז התחלתי לקרוא ספר, התחלתי לקרוא את "המאהב", אני כבר בסיום שלו, זאת הפעם השנייה שאני קוראת אותו. אני מתחילה באמת להזדהות עם דאפי, אחת מהגיבורות בספר.

רוב היום קראתי וישנתי.

כבר פחות צורב לי, רק טיפה כואב לי שאני מזיזה את הזרועות.

אני צריכה ללמוד למגן בביוט', אבל ממש אין לי חשק וכוח. נראה לי אני אלמד מחר.

[נגנב מ*פרג]

1. איזה מהכינויים שיש לך אתה הכי שונא? האמת היא שאני אוהבת את הכינויים שלי.... לא שיש הרבה כאלו.....
2. איזה חיבוק [והסיטואציה שלו] אתה תזכור לא משנה כמה זמן עבר?  החיבוקים איתו. לא רוצה לדבר על זה.
3. איזו נשיקה אתה הכי אוהב? נשיקה על השפתיים?
4. ספר על הנשיקה הראשונה האמיתית שלך ובאיזה גיל זה היה.  הנשיקה הראשונה שלי הייתה בחופש הגדול בין כיתה ט' ל-י', הייתי בת כמעט 15 – שלושה חודשים לפני, היא הייתה עם אדיר, על המיטה שלו.... אין ממש הרבה מה לספר, הוא אמר "הייתי מנשק אותך עכשיו" ובהמשך הוא נישק אותי. זה היה קצר, מוזר, ושזה נגמר חשבתי "מה זה הכל? נגמר כל כך מהר?". הנשיקות שאחר כך היו הרבה יותר טובות.
5. זכרים או נקבות? זכרים.
6. איזה חלק בגוף של בן המין שמושך אותך אתה הכי אוהב? עיניים, תחת. בכלל, אני אוהבת גוף שרירי..... ריבועים בבטן... ררררר
7. איזה חלקים בגוף שלך אנשים אוהבים בדרך כלל? אין לי מושג. אף אחד לא אמר לי מה הוא אוהב בי.
8. מה אתה מעדיף, נעים בצוואר או נעים באוזן? ברור שבצוואר! זוהי נקודת החולשה שלי.....
9. בכמה מפגשי ישרא היית? 0
10. בכמה רוקים היית? 0. ולקח לי הרבה זמן עד שהבנתי מה זה בדיוק רוקי.
11. בן כמה היית ברוקי הראשון שלך? אבל לא הייתי!
12. בלימודים, אתה טיפוס הומני או ראלי? תמיד חשבתי שאני טיפוס הומאני, והאמת היא שבאמת זה קצת יותר קל, אבל מצד שני, יש לי זיכרון דפוק, ואני לא יכולה לזכור מסות של חומר, אז אני מעדיפה מתמטיקה (רמה 3 יח"ל, כן שלא תחשבו), כי זה פשוט תרגיל, שהכל בנוי על אותו עיקרון ואין מה לזכור.
13. האם אתה דיסלקט? לא.
14. בסיטואציות מיניות- פסיבי או אקטיבי? זה תלוי במצב רוח. לפעמים אקטיבית ולפעמים פאסיבית.
15. ובהמשך לנושא, סאדיסט או מאזוכיסט? סאדיסטית. יש לי משהו עם נשיכות.
16. אז מה אתה אומר קודם סקס או קודם ארוחה וסרט? קודם סקס. לא עשיתי יותר מדיי זמן.
17. איזה סוג ספרים אתה אוהב? רומנים, והארי פוטר. (אני לא אוהבת ספרי פנטזיה, אבל הארי זה כן פנטזיה, ובכלל, להארי מגיעה קטגוריה משלו)
18. מה הביטויים שהכי אופיניים לך? משעמם לי. שמתי  לב, שכל הזמו משעמם לי.
19. מה מידת החזייה שלך? 75 B. שטוחות לשלטון. סתם, אני לא כזאת שטוחה. יש לי קצת......

איכסה.

אני לא אוהבת את השינוי הזה, זה מעצבן אותי!

אני רוצה את העיצוב הקודם של ישרא, העיצוב הישן והטוב, אני לא רוצה את הסרגל כלים של נענע שתקוע לי באמצע החיים, וחלק מהאפשרויות שלי לפרו נעלמו!

(העיצוב. שימו לב מה השתנה בעיצוב.)

לא רוצה את זה! 

הימים האחרונים היו בבחינת סיוט.

הסיפור הוא ארוך, אבל בכל מקרה, גיליתי שאדיר קרא כאן את הפוסט שגיליתי מה שפנינית סיפרה לי עליו. בהתחלה כעסתי, אבל הרגשתי הקלה בצורה מסויימת.

דיברתי איתו על זה, והוא התנהג כאילו הוא לא קרא כלום. חטפתי עצבים, ופשוט הטחתי בו שאני יודעת, בצורה דיי מגעילה. מה שבסוף יצא, שהוא האשים אותי שאני שקרנית, שהוא החליט שאני בדיתי את הסיפור, שאני מנסה לסכסך בינו לבין החברים שלו, אמר שאני כלבה שרוצה רק לראות אותו נופל ושאני אשמח אם יהיה לו רע, ולקינוח: האשים אותי בזה שהוא ופנינית לא מדברים.

אז בסדר, פגעתי בו. התנהגתי אליו באמת בצורה לא יפה.

להאשים אותי ששיקרתי? זה מגוחך. אני באמת לא אדם שמשקר, ואני לא בן אדם שממציא סיפורים ככה סתם. הוכחה היא הבלוג הזה, שבו כתבתי את כל מה שפנינית אמרה לי, עוד באותו לילה.

ואני לא אשמה שפנינית לא רוצה לדבר איתו. אני מאוד לא קשורה לזה.

זה היה ריב מאוד מכוער, שבסיומו הוא סרב לדבר איתי, ואמר שזהו, שנגמר כל הקשר בינינו. הוא אמר שהוא מתחרט שהוא עזר לי, ושאני כלבה וירקתי לו בפנים.

אחרי השיחה הנוראית הזאת, פשוט התחלתי לבכות בהיסטריה, ולא הפסקתי. במשך יומיים שלמים, כל מה שיכולתי לעשות זה לבכות, לעצמי, להילה ולמור. הרגשתי..... פשוט רע. הרגשתי כל כך ריקה מבפנים.

אתמול בלילה, ראיתי אותו מחובר. אחרי היסוסים, שלחתי לו הודעת סליחה. דיברנו אתמול..... הוא אמר שהוא עוד עצבני והוא יחשוב על זה.

אני חושבת שריככתי אותו קצת.... אבל הוא יחליט מה לעשות. אם הוא יחליט שלא לדבר איתי יותר – אין לי מה לעשות.

יש כאלו שיראו בזה השפלה, אבל הוא באמת חשוב לי. ואני באמת צריכה אותו.

אני בכלל רוצה לשכוח את כל העניין, אני רוצה לשכוח שהעליתי את הנושא, זה כל כך לא ענייני, אני לא מבינה למה הייתי צריכה לחטט ולמה הייתי צריכה בכלל לשאול אותו.

פעמיים ביקרתי השבוע בבית ספר. פעם אחת ביום רביעי, לקבל מגן בלשון. קיבלתי פאקינג 81. אחרי שכל השנה בקושי גירדתי את ה-55, למעט מבחן אחד שקיבלתי בו 72. הייתי בשוק. פעמיים שאלתי את שירני, שישבה לידי, אם זה הציון שלי. לא האמנתי. ציפיתי למקסימום 70, אפילו לא. הרגשתי כל כך שמחה. כנראה שסתם הורדתי לעצמי את הביטחון והחלטתי שאני לא טובה בלשון. כנראה הקורס (שמאוד השתלם) גרם לביטחון שלי לעלות. אין לי מושג על כמה היא תגיש אותי, אני חושבת שהיא תגיש אותי על  65-70. אגב, ציוני הגשה, על היסטוריה מגישים אותי על 76. מה שכמובן מאוד הוריד את המוטיביציה שלי ללמוד בכלל.

בפעם השנייה שהייתי בביצפר, הלכתי לקחת מדחום לביוטופ. בחיי, המקום הזה הפך לשממה.

אתמול אבא שלי הזמין אותי לארוחת בוקר, בבית קפה הקבוע שלו ושל אמא שלי בקריון. זה באמת הועיל לי, כי לא אכלתי כלום כל יום חמישי, והורדתי עוד חצי קילו.... יחי האנורקסיה. בכל מקרה, ישבנו בבית קפה, ואכלנו, ודיברנו. ואז היינו בסופר, ואז חזרנו הביתה.  וזה באמת שיפר לי קצת את המצב רוח.

בערב, לא יצאתי, בגלל הבגרות בהיסטוריה שיש ביום ראשון.

ראיתי "כוכב נולד". ואני מאוד מאוכזבת. (עכשיו תיאלצו לקרוא את חוות דעתי). לירון לב, שר הכי יפה, הביצוע שלו לשיר היה מעולה וזה לא בסדר שהוא לא עלה. ויש לו מבט פשוט שקסי. הייתי עושה אותו. רק החברה שלו מכוערת.

ציפי הזאת – יש לה קול באמת יפה, אבל לא הגיע לה לעלות. השיר שהיא ביצעה, לא יודעת, זה היה מלאכותי.

מיקה שדה – היא הייתה צריכה להיות מקום אחרון ולא לעלות ל"גלגל הצלה". היא שרה את "ואהבנו" של אביב גפן, והיא פשוט הרסה את השיר. דבר ראשון, היא שרה בלשון נקבה, ואפילו שינתה כמה מהמילים! והשיר כל כך יפה שהוא בצורת זכר. דבר שני, היא שרה בטונים גבוהים מדיי. זה שיר שרק גבר צריך לשיר, כי צריך לשיר בטון נמוך. אביב גפן, עם כמה שאין לו קול ויש לו קול פח, שר הרבה יותר יפה. דווקא הקול של אביב, זה מה שהופך את השיר הזה לכל כך מיוחד ויפה. זה אחד השירים שאני הכי אוהבת, ומיקה פשוט הרסה אותו.

אחרי זה דיברתי עם אדיר, כאמור, ודיברתי גם עם הילה, שיחה מאוד נוקבת. הלכתי לישון באחד וחצי.

היום בשמונה וחצי התעוררתי, הלכתי לצחצח שיניים, להתקלח ולגלח ברגליים, ואז ישבתי לראות טלוויזיה. קצת לפני עשר, שירני התקשרה ואמרה שאני אבוא אליה, בשביל שנלך לים, לעשות את התצפית לביוטופ.

נסעו איתנו גם ההורים שלה, ודודים שלה, וחברים של ההורים שלה. היו רגעים שהרגשתי קצת מובכת ולא נעים, כי בכל זאת, אני לא ממש מכירה את המשפחה שלה. אבל רוב הזמן הייתי ביחד עם שירני, אחותה הקטנה שהיא בכיתה ח' ולומדת עם אחותי בשכבה, ועם בת דודה שלה שהיא בכיתה ז',  והיא ילדה ממש יפה וחמודה.

הגענו לים, הורדנו נעליים ובגדים, לא סוטים, היינו עם בגד ים. אני לבשתי מעל לבגד ים (חזייה ומכנסון) גם מכנסי דפוקתי בצבע אפור. נכנסו למים, ביחד עם אחותה הקטנה של שירני ובת דודה שלה. המים היו קפואים בכל פעם שנכנסנו, והיה צריך להתרגל אליהם, וגם שרף לי ברגליים. מסקנה: לא לגלח את הרגליים שנייה לפני שהולכים לים.

אח שלה ועוד שני ילדים קטנים שהיו שם ואני לא יודעת איך הם קשורים למשפחה שלה, עשינו מלחמת בוץ. כלומר, זרקנו קבוצה אחת על השנייה כדורי בוץ. מאוד בוגר.

אחרי שהיינו במים, הלכנו לחפש בעלי חיים לביוטופ, ואז יצאנו החוצה, והלכנו להשתזף.

אחרי זה אכלנו, ואז עשינו את הדברים לביוטופ, ואז שוב היינו בים.

אחרי זה, ההורים שלה רצו ללכת לדודה שלה נראה לי, שגרה בנהריה. האמת, זה היה לי ממש לא נוח, כי בכל זאת, אני לא מכירה את האנשים, ובנוסף הייתי רטובה ומלוכלכת מחול.

היינו שם כשלושת רבעי שעה, ואז הם לקחו אותי הבייתה.

שהגעתי הבייתה, ישר נכנסתי למקלחת. הייתי מלאה בחול, בכל חור אפשרי! ואחר כך הייתי צריכה לנקות את הדברים שלי ולסדר.

ונשרפתי. קשות. בירכיים, בבטן, בזרועות, בחזה ובגב. אני פשוט עשויה וול דאן. וזה שורף ומעצבן.

מחר הבגרות בהיסטוריה. שלא למדתי אליה בכלל. בחמישי – שישי הייתי מדוכאת מכדי ללמוד, והיום, פשוט לא היה לי זמן, ועכשיו אני עייפה, ושאני עייפה אני לא יכולה להיות מרוכזת.

ביום שישי בערב, רפרפתי על החומר, קראתי אותו בחפיפניקיות.

אחותי אמרה לי שחופית התקשרה, ושהיא שמעה שאני לא בבית היא אמרה שאני מטורפת שאני לא לומדת. כאילו שהיא לא משאירה את הלמידה לרגע האחרון. אני לא אחזור אליה, אין לי כוח להטפות מוסר הדפוקות שלה.

מה גם, שיש לי את מחר בבוקר ללמוד, ואני לא מודאגת, כי סה"כ אני יודעת את החומר, אני פשוט צריכה לחזור עליו.

"ואולי זה אני
או שאולי רק נדמה לי
ואולי השתנה בי הכל
מי שמושך בחוטים
תפסיק למשוך רק ממני
כי כבר נמאס לי נמאס לי לסבול."

"ואני
זה לא מסתדר לי
מעולם לא תכננתי לגדול
אני רוצה להאמין
אבל אתה לא עונה לי
עד שנמאס לי נמאס לי לשאול"

"זה אני
או שאולי רק נדמה לי ואולי לא הספקתי הכל
גם זה קורה לפעמים
כן לפעמים זה קורה לי
ואז נמאס לי נמאס לא יכול"

אני תמיד חייבת להרוס את הכל.

חייבת.

אין לי כוח לחיות בכלל.

1.      שם:  הדר
2. מין: למה לא? רצוי. סתם, נקבה.
3. גיל: עוד שלוש וחצי חודשים 17.
4. מיקום: על הכסא

5. סטרייט/גיי/דו-מיני? : סטרייטי

מי האדם האחרון ש..:
6. שפך עליך שתיה: לא זוכרת כבר.
7. זרק עליך משהו: כנ"ל

8. גרם לך לעוף על משהו (שולחן, לדוגמא): כנ"ל
9. צייר עליך משהו: אנה. היא כתבה לי לפני שנה על היד I Love Anna

 10. תרם לך תשובה במבחן: חופית, מתכונת בלשון

איפה בפעם האחרונה..:
11. רבת עם מישהו: באיי סי קיו

 12. התנשקת: בבית של סבא וסבתא של גבי. כן, עם גבי.
13. אכלת: במטבח?
14. הלכת מכות: :/

 15. הצטלמת: בבית.

מה הדיסק האחרון ש..:
16. שמעת: של היהודים
17. קנית: אני לא קונה דיסקים, אני צורבת.

 18. המלצת עליו: לא המלצתי על אף דיסק.
19. צרבת (אבל לצרוב זה לא חוקי!!): שני דיסקים של אוספי שירים, ואחד של היהודים.

 20. שברת: איך בדיוק אפשר לשבור דיסקים?

מה הבגד האחרון ש..:
21. לבשת: מכנסי ג'ינס וגופייה בצבע כחול כהה, שהכתפיות והשוליים בתכלת, ומצוייר עליה פרצוף של ילדה. גופייה שקניתי בקסטרו בכיתה ח'. וכן, לא גדלתי יותר מדיי מאז.
22: הורדת (נו, פשטת?):  פיג'מה, שהיא נכון לעכשיו מכנסי דפוק אותי בצבע אפור, וחולצה ישנה של אחותי בצבע כחול שכתוב עליה בצהוב. משהו של בית ספר לכדורסל.
23. קנית: זה היה.... היה לפני חודש, וקניתי הרבה דברים. אבל אמא קנתה לי השבוע שתי חזיות.
24: לווית מחבר: מעניין, אני לא לווה מחברים בגדים.
25. זרקת: החזייה האהובה עליי. שנקרעה.
מה המקצוע האחרון ש..:
26. למדת בבית-ספר: זה היה כל כך מזמן
27. שהיה לך מבחן: בגרות במתמטיקה.
28. שעשית בו שיעורים(?): מי עושה שיעורים לכל הרוחות?
29. שהברזת ממנו:  מכולם.
30: שרצית לרצוח את המורה שמלמד אותו: היסטוריה?

מי הקרוב משפחה האחרון ש..:
31. נישק אותך: אמא.
32: הרביץ לך: אני חושבת שאחת מהאחיות שלי
33. קנה לך מתנה: אמא – החזיות שלי.
34. הכין לך אוכל: אני! אבל גם אבא.
35. ראה איתך סרט: אני לא זוכרת כבר....
מהי תוכנית הטלוויזיה האחרונה ש..:
36. ראית: אהבה מעבר לפינה
37. הקלטת: המומינים. החופש הגדול שבין כיתה ז' לח'.
38. רצית לראות ושכחת: לא הייתה כזאת.
39. נרדמת באמצע שלה: אני אף פעם לא נרדמת באמצע!

 40: שפשוט סגרת ת'טלוויזיה בגללה: משהו בערבית.


מהו המאכל האחרון ש..:
46. אכלת: זה היה מזמן. לא זוכרת.

 47. הקאת:  אגוזי, החטיף הזה של עלית. שאכלתי בגיל 4. מאז אני לא נוגעת בזה.

48. הזמנת במשלוח: פיצה. אצל ענת, לפני.... אני חושבת שבפעם האחרונה שהיינו אצלה.  

49. אכלת עם חבר: לא זוכרת. אני חושבת שפוטיטו צ'יפס עם חופית.
50. זרקת על מישהו או הפלת על עצמך: אני נזק, אבל לא עד כדי כך!

מי החבר הטלפוני האחרון ש..:
51. דיברת איתו: מור
52. ניתקת לו/ ניתק לך: מור
53. התקשר אליך: מור
54: התקשרת אליו: הילה
55: ניתקת איתו כי אמאבא צעקו עליך: לא זוכרת!

מהו הפירסינג (נזם נחשב, תחיו עם זה) האחרון ש..:
56. עשית: באוזן. השלישי לאותה אוזן.
57. החלפת: באוזניים.
58. חיטאת: באוזניים.
59. רצית לעשות: בלשון

 60: הגעיל אותך: פירסינג בכל מיני מקומות מוזרים.

מהו הבלוג האחרון ש..:
61. קראת: של פרנצ'סקה. משם השאלון.
62. המליצו לך עליו: לא היה אחד כזה.
63. נכנסת אליו כדי לבדוק אם מישהו מסתיר ממך משהו: מה?

 64. חשבת שהבלוגר שמאחוריו אדיוט: בלוגי פאקצות
65. קראת והזדהית איתו עד דמעות(?): של מאליס. שסגרה. ושל גריני.
מהו הסרט האחרון ש..:
66. הצחיק אותך: מת לצעוק 3
67. ריגש אותך: טרויה
68. הפחיד אותך: אפקט הפרפר, הצלצול
69. הממ.. נו, אתם יודעים מה [רמז- תסתכלו על מספר השאלה, וזה אפילו לא בכוונה]: אני לא רואה סרטים כאלו! סוטים!
70. היית מוכן להרוג כדי לראות: הארי פוטר והאסיר מאזקבאן.
מיהו הגולש האחרון ש..:
71. הצחיק אותך: לא היה אחד כזה

72. עיצבן אותך: כנ"ל

73. הבאת אותה בשיחת נפש : כנ"ל

74. חלמת עליו: אני לא עד כדי כך חסרת חיים!

 75. חשוב לך יותר מכל חבר אחר: אין כזה.

מהן החדשות האחרונות ש..:
76. קראת: על תינוקת שנטשו אותה.
77. שמעת: אמממ......
78. רצית לשמוע: הבגרות בהיסטוריה מבוטלת?

 79. שמעת והתבאסת מהן:  כאילו שחסר ממה להתבאס
80. שמעת ושימחו אותך: לא היו כאלו.

מהי ההופעה האחרונה ש..:
81. היית בה: רוק העצמאות.
82. רצית להיות בה, אבל לא היה כסף: אין.
83. רצית ללכת, אבל לא היה עם מי: של היהודים.
84: רצית ללכת, אבל היא הייתה רחוקה מדי: הופעת האנפלאגד של היהודים. אמא בחיים לא תרשה לי לנסוע עד לת"א.

 85. כולם רצו ללכת, ורק אתה לא: לא הייתה כזאת.
מהי הדמות המצוירת האחרונה ש..:
86. ציירת: אני לא יודעת לצייר!
87. ציירו לך: לא זוכרת, זה היה מזמן
88. ראית את הסרט שמבוסס עליה: לא יודעת
89. הצחיקה אותך: לא יודעת
90. ציטטת: לא הייתה כזאת!

מתי בפעם האחרונה:
91. ערסים התנחלו לך מתחת לבית: never ever

 92. העירו לך על איך שאתה לבוש: אה כן, ביום העצמאות, מישהי, העירה שמה שאני לובשת חשוף מדיי!
93. הבטן שלך קרקרה: לא זוכרת כבר.
94. שמעת מוזיקה: הרגע
95. ביקרת חבר: מזמן
96. חלמת חלום מוזר: מתי אני לא חולמת חלומות מוזרים?
97. צחצחת שיניים: היום בבוקר
98. התקלחת: היום בבוקר
99. החלפת גרביים: הרגע?
100. רצית ללכת לישון: עכשיו.
 

 

1. באיזו משחת שיניים את משתמשת? מרידול
   2. שמפו וקונדישנר באחד או בנפרד? בנפרד

 3. איזה סוג? פינוק

4. באיזה טעם של חוט דנטלי את משתמשת? מנתה

5. את מגלגלת את הגרביים שלך או סתם מניחה אותם? אני מחברת את שתיהן ביחד, ואז מניחה אותן.

 6. באיזה נייר טואלט את משתמשת? לילי, הוורוד, עם הציורים של הכלבים.
7. את יודעת את השם האמצעי של דונאלד דאק? לא.
8. צבע מועדף? אדום
9. נעליים לקיץ? הסנדלים השקסיות שלי.
10. תפוחים, תפוזים או בננות? לא זה ולא זה ולא זה.
11. ימנית או שמאלית?  ימנית.
12. הכוס, חצי מלאה או חצי ריקה? חצי ריקה כרגע.
13. Bleh או חד משמעית   Bleh? blah
14. מה את אוהבת בעצמך? את הבטן שלי, שהיא שטוחה שטוחה, ואת המותניים הצרות שלי.
15. האם אי פעם תלבשי "טאז" בוקסרז? למה לא?
16. את שרה במקלחת? לא.
17. את מדברת עם החיה שלך? אין לי חיות! פעם היו לי חיות צעצוע, וכן הייתי מדברת איתן.
18. את מדברת עם עצמך? לא, אני חושבת בקול רם.
19. יש לך קראש סודי על רופא השיניים שלך? לא!

 20. את יודעת את השם של הדוור\ית שלך? יש לנו דוור?
21. את נותנת לדוור שלך מתנה לחג המולד? מי מכיר אותו בכלל?

 22. יש לך 11 אצבעות? לא, רק 10.

 23. מהי שורת ההתחלה הכי ליימרית שלך? אני לא מתחילה עם בנים. בדר"כ הם מתחילים איתי. ובדר"כ אלו גברים בסביבות ה-20 לחייהם. אני מושכת פדופילים......

24. האם פעם השתמשת או קנית עט ורוד? בוודאי

 25. האם אי פעם תקני משהו ורוד? כן למה לא?
26. מיקי מאוס או באגס באני? מיקי!
27. את חושבת שדאפי דאק שקסי? לא, הוא סתם מוזר.
28. פעם תשירי סרנדה לגבר? לא.... לא חבל?

 29. איזה צבע של ליפגלוס\לק את שמה? אני לא שמה ליפגלוס, רוב הזמן אני שמה לובלו = לחות לשפתיים, אבל שאני שמה ליפגלוס הוא ללא צבע. שקוף. לק? שחור כמובן.

30. האם את נושכת את השפה שאת עצבנית? לפעמים. או רק שאני חושקת במישהו.

 31. האם לא תלכי לבצפר בגלל שיש לך חצ'קון ענקי בין העיניים ביום שמצטלמים? שמעתם על ההמצאות מייק אפ וקונסילר?

 32. האם מכנסיים צמודות על גברים גורם להם להיראות הומואים? כן.

 33. איך את מורידה מסקרה? עם מסיר איפור.

34. האם בחורה ששמה מסקרה כחולה או ירוקה תדליק אותך? ממתי בחורות מדליקות אותי?

 35. את יודעת איך להבין מידות של חזיות? כן, אני לא עילגת.

 36. האם פעם תשתמשי בליפגלוס? כן.

37. מה יותר טוב, דובוני ג'לי או מסטיק? מסטיק. מנתה. חריף.

38. M&M או ביצת קינדר?  ביצת קינדר!

39. את הולכת למקומות ציבוריים עם אימא שלך, ואשכרה מדברת איתה? סליחה? מה חשבתם? זאת אמא שלי!

 40. כמה זה 1+1? 2.

41. מה החג האהוב עלייך? חג סיום הלימודים.
42. בחרי אחד: רה פול או דניס רודמן? לא רוצה.

 43. בת כמה את? כמעט 17.

44. בת כמה את רוצה להיות? 21

45. איפה את רוצה לגור? ניו יורק
46. לאיפה את רוצה לטוס? ניו יורק או לונדון.
47. את מי את רוצה לפגוש? לא חשבתי על זה.
48. את אוהבת קול-איי איי די? מי זה?

 49. האם Pine-sol מריח טוב? מה זה?
50. מה את אוהבת על הפיצה שלך? זיתים.
51. את אוהבת טוסט? כן.
52. את עדיין משתוקקת לדלעת? אני אוהבת מרק דלעת.

53. את עדיין משאירה לסנטה חלב ועוגיות? לא.
54. איבדת את כל שיניי החלב שלך? אני כבר לא יודעת.

 55. עברת טיפול שורש? לא
56. שחור לבן או צבע? צבע
57. כשרופא השיניים שואל, איזה טעם פלואריד את בוחרת? זאת השיננית שמה לי פלואריד, והיא לא שואלת.

58. איפה היד שלך עכשיו? על המקלדת
59. מה יותר טוב: האוזן הימנית שלך או הזרת השמאלית?  הזרת?
60. אוקיי או או.קיי? אוקיי.
61. פודל צרפתי או נשיקה צרפתית? נשיקה צרפתית.
62. האם 2x4 הם באמת 2 אינצ'ים על 4 אינצ'ים? כן.
63. האם יש לך 2x4 או 1x2? אני רוצה  4X4
64. את יודעת את ימי ההולדת של הקרובים שלך? גם את לא של הקרובים.

 65. האם סבתא שלך אמרה לך שהיא בת 29? לא.....

 66. האם אי פעם השתמשת בצבע מחוק? איך זה אפשרי בדיוק?
67. מה את חושבת על דרדסית? כוסית
68. מה הספר האהוב עלייך?  וואו יש הרבה.
69. איך נשמעת בקתה, רחוק רחוק עם אש, נרות והאהוב שלך? נחמד

 70. סלמון או בורי? סלמון
71. סרטן או לובסטר? איכס.
72. מה נשמע יותר טוב: למעלה או למטה? לפי החשק.
73. מה נשמע יותר טוב: סאבוואי או סאבווארדס? סאבוואי
74. אוקיי, עכשיו איפה היד שלך? עדיין על המקלדת

75. תארי את היום הכי טוב בחיים שלך? נולדתי

 76. מטאטא או מגב? מטאטא

 77. מה המילה האהובה עלייך? פאק
--------------------------------------------------שאלה 78 מתה------------------------------
79. מה השם המלא שלך? לא עניינכם!

80. מה היית רוצה שיהיה השם שלך? זואי.
81. מה השם האמצעי הכי מוזר ששמעת עליו? יוספה?
82. האם כפות הרגליים שלך באותו גודל? כן.

 83. קסטות או דיסקים? דיסקים

84. צפייה ב"איך הגרינץ' גנב את כריסמס"? לא.
85. מה המסורת שלכם בכריסמס? להדליק נרות חנוכה?

86. איך את פותחת את המעטפות שלך: לאט לאט ובזהירות
87. את משועממת כרגע? מאוד. למה נראה לכם שאני עונה על השאלון הזה? טוב זה עדיף מללמוד להיסטוריה.
88. את אוהבת בצלים? בסלט, או בחביתה.
89. איך היית קוראת ללהקה שלך, אם הייתה לך אחת? הדר והכוסיות. מאיפה לי?
90. פעם לבשת שמלה? כן.
91. את יודעת שאם תדברי לתוך פי הטבעת (?!- ככה ההגדרה בבבילון!) מישהו בחדר הסמוך ישמע אותך? למה שאני אעשה כזה דבר?
92. צפרדעים או קרפדות? אילניות!

93. את מאמינה בלהביע משאלה ב11:11? צריך להביע משאלה באותו זמן?

 94. 8 או 3? 8
95. כמה זמן את יכולה לעשות הולה-הופ? לא יודעת איך עושים....
96. את יודעת שדייב מגניב? מי זה דייב?
97. את אוהבת אותי? נתפשר על יכולה לסבול?

98. פעם אכלת עפרונות צבעוניים כשהיית קטנה? לא

99. ביומולדת הקודם שלך, מה ביקשת? חיים

 100. את יודעת את כל המילים בהמנון?של ישראל? ברור!
101. האם צפייה בסופרבול בד"כ בבית שלך? את מי זה מעניין?
102. את הולכת לקרוא לבן שלך אלוויס? לא.....

103. אז איך תקראי לו? ארתור!
104. מה עם הבת שלך? רומי.
105. תארי את הרגע הכי מביך בחיים שלך?  היו יותר מדיי כאלו
106. את קוראת צהובונים? רייטינג נחשב?

 107. האם פעם מצאת את באגס באני מושך כשהוא לובש שמלה? קוקסינלים לא עושים לי את זה.

 108. את אוהבת צמר גפן מתוק? איכסה לא!
109. את סובלת מהתכווצויות שרירים? כן.
110. יש לך את הרגשת ה-לא-כ"כ-טרי? לא....
111. אוכל מועדף? אוכל? מה זה אוכל? סתם...שוקולד!
112. מה הדבר הראשון שתעשי אם תזכי בלוטו? אספר לכולם?

113. נייר חלק או מפוספס? מפוספס...דההה
114. "לה לה" או "סקיטי דה בופ דו וופ"? סקיטי וכו'.

  115. עוגת תפוחים או דובדבנים? עוגת שוקולד.
116. פפסי או קולה? קולה.
117. וניל או תות? וניל.
118. סרט מועדף? היו הרבה....

 119. שחקן אהוב? יו גרנט. בראד פיט.

120. שחקנית אהובה? ג'וליה רוברטס.
121. צ'יריוס או קורנפלקס? אני שונאת דגנים.
122. גרביונים או גרביים עד הברך ? עד הברך.

123. את מגלחת ת'רגליים? מה חשבתם? שאשאיר את זה ככה?
124. אמצע הלילה או אמצע היום? אמצע הלילה....

 125. תקווה או בילי? פספסתי משהו?

 126. צמר גפן או מקלות כותנה? צמר גפן.

 127. יבש או משומן\שעבר סיכה? או מיי גאד. לא תאמינו על מה אני חושבת כרגע.... משומן. ברור.
128. לאט או מהר? כנראה שזה לא רק הראש הכחול שלי.... משהו באמצע...

129. קשה או רך? אם אתם מתכוונים למה שאני חושבת אז... קשה. חי חי.
130. יוגורט או גלידה? גלידה.

132. כפית או מזלג? מזלג.

133. את בוכה עכשיו? כן.
134. מכה או סטירה? מכה.

135. תסתכלי על האצבע האמצעית בידך הימנית, מה את רואה? אצבע

 136. תסתכלי שמאלה, מה את רואה? קיר.

 137. תסתכלי ימינה, מה את רואה? מיטה.

 138. מי בבית עכשיו? אני!

139. הרגליים שלך צלובות עכשיו? לא.

 140. אחרי כמה סיבובים, תסתחררי? שניים.

 141. שיר אהוב? אייריס של גו גו דולז.
142. בוקסרז או ספידו? בוקסרז.
143. סוכרייה רגילה או על מקל? על מקל.
144. איזה טעם? תות!
145. את אוהבת לדוג? לא.
146. סבא שלך מגניב? כן.
147. האם סבא שלך משעמם אותך עם סיפורים ארוכים? לא.

 148. את נוחרת? לא.
149. תארי את ריח הפה שלך עכשיו. של משחת שיניים.

 150. אם היית בחור, היית מעדיפה שיקראו לך "צ'אק" או "קרייג"? קרייג.
151. האם זה טעים? לא.

 152. את מלקקת את הבולים או משתמשת בספוג?  מלקקת.
153. את לועסת את העטים או העפרונות שלך? לפעמים.
154. מה הקומיקס האהוב עלייך? אין כזה.
155. כיתת דרמה או דרמה של כיתה? אין בית ספר.
156. סיבוב למטה או למעלה? למעלה?
157. מ'מצב?  הכל טוב, מה איתך?

 158. מה "נהימת הנמר" גורם לך לחשוב על? נמר?
159. מה זה -> .dm,'fglkserhngjkqb גורם לך לחשוב על? כמה אותיות שילד קטן חירבש על המקלדת.

160. בלונדיניות או ברונטיות? ברונטיות.

 161. לדחוף או למשוך? למשוך.
162. כשרשום על הדלת "משוך", את אוטומטית דוחפת? לא.

 163. את בכלל קוראת את הדברים על הדלת? כן.
164. עכבישים מפחידים אותך? לא.
165. מה עוד? מפחיד אותי? ג'וקים!
166. הידעת שפחדתי מצפרדעים כשהייתי תינוק? אז מה אתה רוצה? שקל?

 167. מה הייתה המילה הראשונה שלך? לא יודעת
168. מה היה המשפט הראשון שלך? כנ"ל

 169. מה את לא יכולה לבטא? מילים גסות.
170. את יודעת שהטלפון שלי צלצל הרגע? וואו. לך לענות.

 171. הטלפון שלך מצלצל? לא.
172. מה מספר הטלפון שלך? לא עניינך.
173. את אוכלת את הציפורניים של הרגליים שלך? יאק!
174. את נגררת עכשיו? לא.

175. סופר סנטר או מגה? מגה!
176. ג'ים קארי או מריה קארי? אף אחד.
177. כמה כפיפות בטן את יכולה לעשות? 85.
178. כמה שכיבות סמיכה את יכולה לעשות? 3.
181. לכי תרוצי קילומטר. יש לך 10 דקות. את עייפה? לא רוצה.

182. לאופניים שלך יש 2 גלגלים? אני בכלל לא יודעת איך רוכבים על אופניים!

183. האם הם שטוחים? לא עד כדי כך! יש גבול!
184. את יכולה לעשות עמידת ידיים? לא.

185. אחורה או קדימה? קדימה. אני לא חובבת דברים קינקיים.
186. לכי אחורה 5 צעדים. עצרי. תסתובבי. מה השעה עכשיו? שעה טובה ומוצלחת.

 187. את עולה באש עכשיו? לא, אבל אני עצבנית.
188. אם אני אתן לך פיסת נייר, מה הסיכויים שתאכלי אותה? אני לא כזאת רעבה....

 189. ספרייט או 7-אפ? ספרייט
190. מר בירה שחורה או מר פלפל חריף? פלפל חריף?
191. במבי או סימבה? סימבה!
192. את חושבת שהפרח שלך שקסי? הפרח שלי?
193. אם הייתי אומר לך לקפוץ מהגג, היית קופצת? לא. אתה לא אלוהים.
194. את היית מוכנה ללקק רגל של נסיך בשביל חמש דולר? לא!
195. את יודעת שיש אנשים שמוכנים לעשות את זה בחינם? שיהיה להם בכיף.
196. אמ... את יכולה לספור כמה שאלות עוד יש? 4.
197. 5+7+8-1234569%555x3=? אני בשלוש יחידות מתמטיקה, אתם מצפים שאני אחשב את זה עכשיו?
198. אם היו לך 5 דולר, היית הולכת לחנות כדי לקנות תפוח שעולה 50 סנט, אבל הם נגמרו, כמה תפוחים יהיו לך? לא היו לי? ולמה שאני אקנה תפוחים בכלל?

 199. את יודעת כמה קלוריות תשרפי כשאת עושה דבר פרוע? הרבה?

אז יצאתי מפרטי, זה לא עניינכם למה. זה בלוג שלי ואני אעשה בו ככל העולה על רוחי. מובן?

בימים האחרונים, כל מה שעשיתי היה.... אממ...כלום. אני מאוד טובה בלא לעשות כלום, אבל זה מתחיל להיות משעמם.

האמת היא, שכל יום אני קמה בסביבות שמונה וחצי בבוקר, מנסה למצוא לעשות דברים מועילים ומעניינים על מחשבי הקט, רואה טלוויזיה, ישנה צהריים, שוב רואה טלוויזיה, הולכת למחשב, שוב רואה טלוויזיה, ואז מנסה לישון.

אחת מהתוכניות שהתחלתי לראות היא התוכנית הזאת של אביעד קיסוס. כן, אני מדורדרת קשות, אבל זה משעשע אותי.

אגב, מחשבים, אני כל כך מקנאה באנשים נורמליים שיכולים להוריד שירים מהקאזה שלהם ואז לשמוע אותם. אבל לא, הרמקולים שלי עדיין הרוסים, ואבא עוד לא תיקן אותם.

מלבד זאת, אתמול עשיתי את הבדיקות לכרטיס עובד, וגם הלכתי למסור אותן. בעוד שבוע יהיו תוצאות, הרופאה תכתוב שהכל איתי בסדר, ואז אגרור את הילה לחיפה להוציא כרטיס עובד.

כמה כיף לי.

ביום ראשון יש גם בגרות בהיסטוריה. אני חושבת שאני צריכה ללמוד, אבל ממש אין לי כוח. מה גם שאני לא יודעת על כמה מגישים אותי, וגם אין לי מושג כמה קיבלתי בלשון. משמע > אני צריכה לבקר בביצפר מחר.

והיום בבוקר גיליתי שירדתי קילו! אני שוקלת 44 ק"ג! איזה כיף לי! אבל האמת, לא נראה לי שזה רזה מספיק. אני צריכה להוריד עוד.... עוד קילו אחד, או שניים.... או שלוש... עד שזה יהיה רזה מספיק.... ואני אוכל ללכת לים.... בלי להתבייש....

הפלאפון שלי מראה סימני התפגרות. תמיד טענתי שהוא פלאפון פיסח ועילג, אבל זה שובר שיאים. קודם כל, יש לי איזו הודעה קולית מעצבנת. כשאני רוצה לשמוע אותה, זה מחייג לי לאיזה מספר, שזה המספר של הבית שלי כביכול. אבל לא, אני מגיעה לתא קולי של מישהו, שהמספר פלאפון שלו, הוא כמו המספר של הבית שלי. אחר כך, אותו בן אדם התקשר אליי, ועל הצג הופיע המספר שלו בתוספת "בית". כאילו הוא נמצא לי בזיכרון. ועכשיו אני לא מסוגלת להיפטר מההודעה הקולית המרגיזה הזאת. בנוסף, היום בסביבות תשע בבוקר מישהו התקשר אליי. הלכתי לענות, אבל אז באמצע ההתקשרות שלו, הפלאפון נסגר. ואני לא יודעת מי זה, כי זה לא מופיע לי בשיחות הנכנסות ולא בשיחות שלא נענו. כדאי שאני אלך לסלקום. עכשיו אני כל הזמן חושבת מי התקשר. אני שונאת את סלקום. מספיק קיבלתי שני חשבונות מופקעים. נראה לי הם עובדים עליי. או שבאמת אני מדברת כל כך הרבה עם מור. לא, הם עובדים עליי. זונות.

האמת היא, שדיי משעמם לי כרגע, אז כדאי שאני אלך לסדר את חדרי, שנראה כאילו עברה בו מהפכה, ואז אלך לשים על ציפורניי את הלק השחור וה"פריקי" שלי.

ואתה, אני יודעת שאתה קורא את זה עכשיו. אז תעשה לי טובה, אם אתה כל כך מוכרח לדבר, כדאי שתתפוס אותי, כי האדישות וההתעלמות שלך עולות לי על העצבים.

התפגרות המחשב שלי

לא הייתי פה הרבה זמן, כי למחשב שלי נכנס וירוס, ואז היה צורך לפרמט אותו. ככה שאיבדתי כמה סיסמאות..... בכל מקרה, למזלי יש גיבוי, אבל היה לי מאוד קשה להתחבר לאינטרנט (תודות לשירות לקוחות "המצויין" של בזק), ובנוסף משהו ברמקולים שלי התפגר, ככה שאני לא יכולה לשמוע מוזיקה!

הבגרות בתנ"ך

ביום ראשון הייתה הבגרות שלי בתנ"ך, הבגרות הראשונה שלי לשנה זו. הייתי קצת בלחץ, בחוץ היה חם בטירוף, ובכיתה היה קפוא. בחיי, הם לא נורמליים. המזגן פשוט פועל בשיא עוצמתו, וגרם לי לקפוא. הסתכלתי על הציפורניים שלי והן היו בצבע כחול – סגול.

הפרק השלישי והרביעי היו קלים עד כדי גיחוך. אבל שהגעתי לעשות את האנסין והנושא המסכם – התערער לי קצת הביטחון. זה היה קצת קשה. האנסין היה מזעזע.

אח"כ הסתכלתי בפתרון לבחינה, וסה"כ עניתי בסדר. יש לי כמה טעויות, ויש כמה תשובות שהן לא מדויקות כמו שהיה כתוב בפיתרון, ואין לי את התשובות לנושא המסכם, אבל אני חושבת שסה"כ עברתי את הבגרות יפה.

וההרגשה היא נפלאה, הרגשת אין. תנ"ך. יותר. לעולם.

אין בית ספר

מי שאמר שמפסיקים ללמוד אחרי פסח רק בי"ב, טעה. גם בי"א לא לומדים. האמת היא, שאין לי טעם לבוא לבית ספר, ואני באמת לא מתכוונת לבוא יותר. רק לבגרויות, יהיה לי שיעור חזרה אחרון יומיים לפני המתכונת בביוט' (20.6) ואולי יהיו לי עוד שיעורי חזרה בלשון, אבל חוץ מזה, פשוט זהו.

מה גם, שבתור תלמידת ביוטכנולוגיה אני מקבלת את כל החופשים שכל מי שלומד כימיה ועושה בגרות. כיף לי.

הזנחת הדיאטה שלי

אני לא יודעת למה, אבל בזמן האחרון, אני פשוט מזניחה את הדיאטה שלי, התחלתי לאכול פיתה ולחמניה! ויום אחד אכלתי לחמניה עם ממרח שוקולד! מה קורה לי? אסור לי לגעת בזה בכלל.... אני אשמין! אני אעלה את כל החמש קילו האלו שהורדתי במאמצים קשים ובהרבה יזע ודמעות! תעודדו אותי.....

הזנחת השינה שלי בתוספת חלומות מוזרים

בזמן האחרון יש לי נדודי שינה. אני פשוט לא נרדמת, גם שאני מרגישה עייפה. אני לא מצליחה להירדם. אני חושבת שאני אפסיק לישון בצהרים. אפילו שאני עייפה.

ויש לי חלומות פשוט מוזרים. למשל חלמתי שאני עושה ביוטופ! אלוהים, מה הולך פה?

ה"למידה" שלי למתמטיקה

באמת שהתכוונתי ללמוד למתמטיקה. אבל כל הזמן פשוט היו, היו דברים אחרים לעשות.

למשל ביום שלישי קמתי בבוקר והתחלתי לנקות את הבית. הייתי צריכה לשטוף, לעשות אבק, לסדר, לשים את החומר המגעיל הזה בשירותים, במקלחת ובכיורים, ולנקות... סה"כ סידרתי וניקיתי את חדרי, ניקיתי את השירותים והאמבטיה, סלון, מטבח, אל תשכחו שאת כל הרצפות של החדרים הנ"ל צריך לשטוף.... וזה היה דווקא מהנה ונחמד, (אני מתחילה לפתח מחלת ניקיון), אבל זה עייף אותי, והידיים שלי הסריחו מכל החומרי ניקוי הרעילים והמלאים בחומרים כימיים מזיקים, ואז ישבתי ליד המחשב, והייתי צריכה אחר כך ללכת לקוסמטיקאית שלי, והייתי צריכה לסדר גבות, ויש את כל הדברים שחייבים לעשות כמו אוכל, שינה, מקלחת, טלוויזיה, מחשב......

ביום רביעי גם היה לי נחמד לשבת מול המחשב, עד שלקחו לי אותו לתיקון, והייתי עצובה מדיי מכדי ללמוד.

הבגרות במתמטיקה

לפני הבגרות לא הייתה רגועה ממני. והביצפר שלנו ממש דפוק. נתחיל מזה, שהבגרות הייתה אמורה להיות ב- 13:00, ודחו לנו אותה ל-13:30, כי בשעה אחת, חמש וארבע יחידות רק סיימו את הבגרות שלהם.

ארבע דקות לפני תחילת הבחינה, לא היו עוד רשימות מסודרות, ואף אחד לא ידע איפה הוא צריך להיות. שהתחילה הבחינה, אני עוד חיפשתי את עצמי בין הרשימות ובין הכיתות. חוסר ארגון לשמו.

חשבתי שאני משתגעת, היה לי חם והרגשתי בחילה ושיש לי סחרחורת.

הבגרות עצמה הייתה ממש קלה, המשוואה הייתה מגוחכת לחלוטין. סיימתי את הבחינה מהר, ואפילו לא בדקתי. יצאתי בהרגשה לא טובה, כי התרגיל בטריגו לא הלך לי.

בכל מקרה, נראה לי שקיבלתי 100.

יומולדת לרועי

ביום שישי רועי עשה מסיבה לכבוד יום הולדתו ה-17. הייתם מאמינים? אדיר הזהיר אותי כמה ימים לפני שאני לא אעשה פרצופים לחברה המסכנה והאומללה שלו. ("מסכנה ואומללה" זו תוספת שלי). איזה חוצפן, מי מתייחס אליה בכלל?

קודם הייתי צריכה לעבור אצל חופית, כדי לקחת ממנה את המגן בהיסטוריה של הילה (אני אגב קיבלתי 76 וכמעט התחלתי לבכות), ואז ללכת להילה, ואז שהלכנו לרועי היינו צריכות לפגוש את חופית שוב.

אגב, השלמתי עם גבי. אני אפילו לא יודעת למה.

בכל מקרה, אצל רועי היה ממש נחמד. שמענו מוזיקה וראינו טלוויזיה. זה מה שכולם עשו רוב הזמן. ודיברו אחד עם השני.

ולאלון יש חברה. סוף סוף הוא הסכים לגלות לנו את זהותה, אבל האמת היא, שהייתה לי הרגשה שזאת היא. בכל אופן, היא ילדה ממש חמודה, וקוראים לה אלונה. כן, זה מצחיק.

במשך הזמן, אנשים התחילו להתפזר.

באיזה שלב, ישבתי עם דניאל, אילנית ושירן, והן התחילו ללמד אותי מקצבים, אבל אני עילגת....

אחר כך הן הלכו, וישבנו לדבר. ואז אילנית חזרה. ואז הלכה. ואז חזרה שוב. מה נסגר איתה?

בסוף בערך בשלוש התחלנו ללכת הביתה, ואני ועמרי ליווינו את אילנית עד לבית שלה, ואז המשכנו לדבר, והיא הזמינה אותנו להיכנס.

יש לה בחדר קיר שפשוט מלא בחתימות וברכות של חברים שלה, אז היא רצתה שנכתוב גם כן. אז כתבנו.

האמת, זה רעיון מגניב, אבל לא הייתי עושה כזה דבר בחדרי.

בסוף יצא שבארבע וחצי חזרתי הביתה.

תעסוקה לימים הבאים

האמת היא, שאני מחפשת תעסוקה לימים הבאים. זה בעצם חופש, אבל לא חופש.

בטח אני אהיה על המחשב כל היום.