| 9/2006
סוף החודש
החודש הראשון של השנה האחרונה שלי בתיכון עומד להסתיים.
אז מה היה לי החודש?
כל מיני דברים
מה יהיה לי חודש הבא?
כל מיני דברים.
תחילת שנת הלימודים התחילה לא כל כך טוב, עם המעבר הצפוי לי"ב 4, שבה חברים כל מיני טיפוסים. מאוחר יותר החודש התברר לי שהם דווקא בסדר, ושסתם שפטתי אותם לפני שהכרתי אותם.
ראש השנה עבר עלי לטובה, בערך, עם ארוחת ערב עם חצי מהמשפחה, בלי הרבה אלכוהול, והופעה שלא יכולתי ללכת אליה כי לא היה לי עם מי! rrraaaghh!
אתמול הייתי באימון ראשון של "אחרי!". היה מאוד נחמד, גדי ובר היו שם, ועד סוף השנה אני אכיר כבר את כולם. האימון לא היה מעייף, למרות הריצות הארוכות, והעובדה שהחזקנו חבל מתוח בזמן ששלושה אנשים התהלכו עליו.
תקופת המבחנים התחילה על צד שמאל, כשניגשתי למבחן באזרחות הבוקר יותר סחוט מלימון ועייף מבחור מת. עוד דבר להוסיף לרשימת "צריך לדבר עם היועצת על..."
היום קיבלתי את המחשב החדש שלי. הספק כוח והלוח אם של המחשב הקודם שלי שרפו אחד את השני. אין לי מושג למה, תמיד חשבתי שהם היו חברים טובים... טוב, נו... אז יש לי עכשיו מחשב סקסי מאוד, עם מעבד בעל ליבה כפולה, כרטיס מסך שאח שלי קנה לעצמו אבל לא התאים ללוח אם שלו, שני הארדיסקים, אחד של 20 (מהמחשב הישן) ואחד של 60, ועוד כל מיני פיצ'רים מאוד סקסיים כאלה.
כמובן, שדבר ראשון שעשיתי לו היה לשנות את הרזולוציה. מי לעזאזל עובד עם רזולוציה של 600X900? חוץ מהעיוורים, כמובן. ואז כמובן היה צריך להעביר קבצים ישנים ואהובים לכונן החדש, וגם להתקין שם תוכנות, בשביל לפנות מקום בכונן הישן. אני די עוסק בזה עד עכשיו... טוב, נו...
יש לי גם עכבר אופטי חדש ומגניב! ווהו! רק הכבל שלו קצת קצר מדי, וזה מגביל אותי, לעזאזל! פתרתי את הבעיה הזאת. מסתבר שהכבל של העכבר הסתכבך שם עם שאר הכבלים.
חודש הבא (כלומר שעוד כמה ימים) יום כיפור בא עלינו. לטובה, לרעה, whatever. תקופה של סליחה ומחילה בין אדם לאלוהים שלו, בין אדם לאנשים אחרים, ובין אדם לחיות. אז אני הייתי רוצה לבקש סליחה מכל מי שאזכרתי אותו בבלוג שלי והוא לא רצה, או שכתבתי עליו משהו שהעליב אותו. אני רוצה לבקש סליחה גם מחברי דן שרון ואלירן סיני שכל הזמן הפרעתי להם בזמן שהיו עם שני וירדן. אני רוצה לבקש סליחה גם מניצן גלייני, על אותה תקרית לפני כמה חודשים בערב כיתה, אני יודע שאת לא קוראת פה, ושאת שונאת אותי, אבל עדיין. אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שחושב שהעלבתי אותו או פגעתי בו. אני רוצה לבקש מכם סליחה, אבל אני לא יכול. (לא, סתם...)
אח"כ באים שלושה ימים מלאים בלימודים. לא שיהיה מעניין כל כך, כי מה כבר יש לעשות בשלושה ימים?
ואז בא יום חמישי, החמישה באוקטובר שנת אלפיים ושש. שני אירועים מאוד חשובים קורים אותו יום- דן לוין חוגג יום הולדת 17, ויוסלס איידי מופיעים. אני רוצה להיות בשני המקומות האלה, אבל אני לא יכול. :-( מה לעשות? לאן ללכת?. שיט.
אח"כ יש יום אימוץ בצער בעלי חיים. ב12 באוקטובר. תבואו, תאמצו כלב. או חתול. יהיו שם מפורסמים! הופעה של סטון פלייר בחינם!
עוד מעט יש לי 18, וזה גורם לי לחשוב על השינויים שקרו לי בשלוש שנים האחרונות (אני יודע שככה כותב אחד שיש לו בלוג כבר שלוש שנים, אבל לי יש אותו פחות משנה). מפחיד אותי לחשוב שלא השתנתי בהרבה. אבל אולי כן השתניתי? זה יותר מפחיד אותי, כי זה אומר עלי שאני לא מכיר את עצמי. אני מסתכל על המראה, רואה בחור חתיך, אבל מה אני יכול לספר עליו? שהוא שמאלי? סוציאליסט? מה? אני בן 18, ואני חושב שיש לי מנטליות של בן 15. לפחות אני אוכל להטביע את זה באלכוהול עוד חודש וחצי.
אני עוד מעט בן 18. אין לי כיוון בחיים, אני לא יודע מה אני רוצה לעשות בצבא, וזה עוד תשעה חודשים ו22 יום. שלחו לי שאלון מפרויקט גאמה, שזה משהו של חנוני מחשבים, למרות שזו תוכנית יוקרתית. אני לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים, וזה נראה כל כך כמו standart issue life. משעממים, בלי עניין, ובלי הרבה מה לעשות. פפוףףף...
ד"א, כל מיני כופרים שרוצים להעביר את הזמן מהר ביום שני, אני אהיה במסנג'ר [email protected] ובאייסיקיו 242964250. בואו נעביר ת'זמן ביחד, שיהיה לנו מה לעשות בזמן הרעב. שנה שעברה אני וקריסטינה דיברנו בערך מהבוקר ועד הערב. השיחה שלנו נקטעה ע"י הארוחה המפסקת. זה היה כיף, למדתי עליה כל מיני דברים שאני בהחלט לא מתכוון לפרסם. לא משהו מביך מדי, אני פשוט לא רוצה לפרסם את זה. אין לי פרט אינטימי מביך לספר עליה, אז רדו מזה! טוב, ת'אמת שאני לא זוכר הרבה מהשיחה שלנו, בעיקר כי זה היה לפני שנה, וגם כי היא הייתה ארוכה מאוד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
