| 3/2007
יום ארוך במיוחד
היום היה לי יום ארוך במיוחד חזרתי הבייתה רק בתשע ורבע בערב. למי שאין כוח לחפירות ארוכות, שידלג ישר לתגובות.
היום שלי בקיצור נמרץ -
שמונה בבוקר - בגרות בע"פ באנגלית, 5 יח"ל.
עשר בבוקר - מפגש אחרון של ח"צ (חוקרים צעירים) במכון ויצמן.
חמש אחה"צ - הצגת עבודות גמר של תלמידים מכל הארץ.
שבע וחצי בערב - מתמטיקשה. המורה שפכה עלי מים, אבל זה מסיבה טובה!
תשע ורבע - סוף סוף חזרתי הבייתה! ואז ראיתי את הסרט של טים ברטון Corpse Bride.
ולמי שיש כוח, הנה הגרסה הארוכה יותר-
היום בבוקר עשיתי את הבגרות באנגלית בע"פ. הבוחנת נדהמה לשמוע שיש כזו שפה בשם Leet, ורוב הזמן הסברתי לה מה זה. שזה לא שפת תיכנות, אלא שפה של שחקני מחשב. הסברתי לה על השפה, איך היא התפתחה ולמה, ולמה היא כ"כ מיוחדת. כשהגיע הקטע לדבר על עצמי, התחלתי לגמגם קשות. מה שמעלה את השאלה "עד כדי כך אני לא מכיר את עצמי?". אפילו לא לשקר לא יכולתי, כי את האמת לא ידעתי. היא שאלה אותי מה אני חושב התכונה הכי טובה בי. לא ידעתי להגיד לה. כשהיא שאלה אותי מה התכונה שאני חושב לא טובה בי, אמרתי שאני יודע שיש לי תכונות לא טובות. אמרתי לה שאני לא החלטי. היא החליטה להוסיף את שתי השאלות האלה למאגר השאלות שלה, אז אמרתי לכל מי שאחרי שיצפה לשאלה הזאת. בין היתר היו את דריבין, ליאור, אהוד וכו'.
אחרי הבגרות קניתי מניסן כרטיס להופעה ב25, AKA פסח גרביים. passover sucks. לא כל כך יצירתיים, האנשיים באקסטרים הפקות... לפחות הם בחרו להקות יצירתיות.
לאחר מכן חיכיתי.
בעשרה לעשר יצאתי מבית הספר למכון ויצמן. מפגש אחרון של חץ, ולאחריו היה הצגת עבודות גמר.
היו רק שתי הרצאות היום בח"צ, אחד בקריפטוגרפיה, על דרכים שונות יותר ולא מתמטיות לפיענוח צפנים. דרך הנקראת SCA, שזה פיענוח של צפנים, לא על ידי התקפה ישירה של הצופן על ידי תוכנה מתמטית, אלא התקפה על המחשב עצמו (Side channel attack), האזנה לו, ושימוש בזיכרון RAM ובזיכרון CACHE בשביל לפענח אף את הצפנים הקשים ביותר לפיענוח. כמו שגנרל צבאי דגול אמר לפני 2,500 שנה, בסיפרו "אומנות הלוחמה" - התחמק ממה שקשה, ותקוף את מה שקל. וזה מה שהם עשו. באמצעות SCA, ולא התקפה ישירה על הצופן, דבר שהיה לוקח עשרות אלפי שנים לפענח, הם יכלו לפענח צפנים בנאנו-שניות. שיט האפנז. הא הא...
הרצאה שניה הייתה על הפן ההומוריסטי במדע, מלווה בקריקטורות על מדע, ציטוטים משעשעים של מדענים מפורסמים, ואנקדוטות משעשעות. לאחר מכן היה ארוחת צהריים, סיור ה514 שלי בבית ויצמן, ואז היה את הצגת עבודות הגמר במכון דוידסון ובצמ"ד.
60, 70 תלמידים בערך הציגו את עבודות הגמר שלהם. חילקו אותם למספר כיתות ע"פ נושאים, והם הרצו למספר מוגבל של אנשים, כל אחד במשך רבע שעה, שמונה אנשים בכיתה. הייתי רק בשבעה הרצאות כאלה, או אפילו פחות. היו הרבה מאוד נושאים מגוונים, החל מתיקון DNA חד-גדילי ועד אלגוריתם (רשת נוירונים) לזיהוי באמצעות קול. התלמיד שעשה את עבודת הגמר הזאת טען שהקוד מספיק פשוט על מנת לזהות כל דבר, החל מזיהוי ביומטרי של אנשים, ועד זיהוי מין הדובר, שזו השאלה שהוא חקר. הוא אף טען שזה יוכל לזהות אנשים גם אם הם עושים גראולים. נשמע לי נושא מרתק בהחלט, והייתי רוצה לדעת מה יקרה איתו בעתיד...
אחרי זמן מה, נאלצתי לעזוב לפני ההרצאה אחרונה, בגלל שהיה לי שיעור מתמט'. הייתי עייף וחסר ריכוז, אז המורה העיפה עלי חצי כוס מים. לאחר זמן מה, היא ניסתה שוב, אך התחמקתי בצורה מאוד מטריקסאית, ולא נרטבתי שנית. וטוב שכך, מכיוון שאחרי הפעם הראשונה הורדתי את החולצה ושמתי את הקפוצ'ון מעל, אך אם הייתי נרטב שוב... מכירים את השיר You Can Leave Your Hat On? אכן, לא מחזה נעים במיוחד.
חזרתי הבייתה מהשיעור רק בתשע ורבע, וחצי שעה מאוחר יותר, Corpse Bride של טים ברטון התחיל. סרט טוב. קצת מורבידי, אבל מתוק מאוד! תראו את הסרט הזה, מומלץ בהחלט.
ניסוי שחשבתי עליו בזמן האחרון - האם השיר "Hallowed be thy name" של Cradle of Filth יגרום לילדים קטנים לבכות?
זה השם של הניסוי. המטרה לברר האם באמת יגרום לילדים לבכות.
מהלך הניסוי - ניגשים להורים עם ילדים קטנים, בכל מיני מקומות (חובה לרשום היכן נערך הניסוי עם הילד) ושואלים אותם בנימוס האם ניתן לבדוק על הילד את השפעת שירי דום מטאל על מצב רוחו של הילד (על מנת שההורה לא יסרב) . אם ההורה רוצה לברר מה השיר שהילד ישמע, צריך להשמיע לו את השיר הזה. שיר רגוע לאין ערוך מהשיר שהילד באמת ישמע... LOL.
באמצעות שיר ילדים נחמד מכוונים את העוצמה של האוזניות שהילד מרכיב. כך גם מגיעים לעוצמה הרצויה לילד וגם נותנים לו להרגע לפני שהשיר מתחיל. עוד פרטים שצריך לברר לגבי הילד זה את מינו, גילו, האם נחשף אי-פעם לסוגי המטאל השונים, רמת האנגלית של הילד,וכו'. בודקים את השיר בגרסה של קריידל על קבוצה של ילדים, ואת הגרסה המקורית, של Iron Maiden על קבוצה אחרת של ילדים, שתקרא קבוצת בקרה.
לאחר שאוספים את הנתונים, ניתן להוציא מתוכם את אחוז הילדים שבכו בגלל השיר של קריידל, והאם הם בכו בגלל השיר הזה, ולא בגלל המוזיקה שלו או בגלל המילים של השיר. נכון שרמת האנגלית של הילד צפויה להיות נמוכה, אבל לעולם אי אפשר להיות יותר מדי בטוח בגלל זה.
בהצלחה לחוקרים שירצו לחקור את הנושא הזה לעומק!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
