| 3/2007
שמחה רבה, שמחה רבה! אביב הגיע, דאוס אקס מכינה!
אתם בוודאי תוהים לאן נעלמתי בתחילת השבוע, לפחות הקוראים שאני שומר איתם על קשר אלקטרוני. אז בואו אספר לכם מההתחלה.
זוכרים את התגובה הזאת? האחת שכתבה את התגובה הזאת שמעה עלי רעות מחברותיה, אבל בכל זאת החליטה להענות להזמנה שלי לדבר איתה במסנג'ר. אחרי מספר ימים של דיבורים, החלטנו שנפגש בטריטוריה ניטראלית, ואין יותר ניטראלי ממסיבה עם חברים משותפים. לפתע ניר הודיע שיש לו בית ריק, והחלטנו ששם ניפגש. נהגתי לשם, בליווי אמא שלי, אספתי את בת-אל, והישר לבית של ניר. התברברנו איזה חצי שעה בדרך, כי אמא שלי לא יודעת לקרוא מפה כמו שצריך, וכל הזמן בילבלה אותי. בסופו של דבר הגענו. שם ראיתי אותה. היא הייתה הרבה יותר יפה ממה שתיארו לי אותה, יותר יפה ממה שחשבתי שהיא מלכתחילה. חצי ערב היא ניסתה להתחמק ממני, אולי מבושה, אולי מכיוון שלא הייתי מה שהיא ציפתה. לא יודע...
יותר מאוחר הצלחנו לגנוב כמה רגעים לעצמנו, להכיר אחד את השני.
מאוחר יותר, איליה ועוד כמה הלכו לקנות וודקה. הם חזרו עם הוודקה הזולה ביותר שקיימת, ולימים אוייבתי הגרועה ביותר - קגלביץ'. לא עוד אשתה מן הרעל הזול הזה. שתיתי שיבעה שוטים, למרות שהיא אמרה לי להפסיק אחרי החמישי. פעם הבאה אני לא אשתה כל כך הרבה...
ולמה, אתם בוודאי תוהים, אני מחשיב את זה כטעות גורלית?
כי את השעה וחצי לאחר השוט השביעי (נקיים, ללא זאפיבון כלל) ביליתי בשירותים, מקיא את נשמתי החוצה. חיבקתי את האסלה יותר ממה שחיבקתי אותה באותו בוקר. לאחר מכן, לקחו אותי לישון על ספסל נדנדה במרפסת הבית, שאשאף אוויר צח.
לאחר מכן, הייתי בpassover Sucks. עם הופעה משותפת של ADD וגם של סטון פלייר, לראשונה מאז הרבה מאוד זמן. פגשתי שוב את דנה, אחת מיקירות הבלוג. פגשתי מלא אנשים שלא ראיתי מלא זמן, ואנשים שגם כנראה לא אראה מלא זמן. היה נחמד בהופעה הזאת. לקראת הבוקר היה קצת משעמם, אז נרדמתי קצת במקום. מסתבר שאני לא הייתי היחיד. המקום היה מלא באנשים ישנים! חזרתי בערך בבוקר הבייתה.
ועכשיו חזרה לסיפור שלי ושלה.
דייט ראשון שלנו היה ביום שני. הלכנו לראות את הסרט החדש של ג'ים קרי, המספר 23. לא סרט משהו. אני והיא דיברנו מלא במהלך הסרט, היינו קרובים זה לזו, מחובקים בפוזיציה מתוקה שכזו. היה לי איזה באג בשכל, והייתי חייב לוודא מה מספר הכיסאות בשורה, כדי שהיא תשב באמצע. בסוף זה לא היה משנה, ושנינו ישבנו באמצע השורה. לאחר שהסרט נגמר, סתם התחלתי לקשר בלי קשר דברים למספר 23, סתם כי זה נראה לפחות משעשע (0 שווה 23!) (לא עצרת 23, חנוני מתמטיקה שכמותכם). ישבנו באיזה מקום, והתחלנו לדבר. כבר לא זוכר על מה.
ליוותי אותה לביתה, ושם מצאנו לנו איזה ספסל שקט בבניין קרוב לבניין שלה. כמובן שהיא הייתה קצת בסרטים בגלל שזה לא היה הבנין שלה. היא טענה שזה היה פאדיחות, אבל ב12 וחצי בלילה, מי יראה את הפאדיחות האלה?
דיברנו שם הרבה, עשיתי לה מסאז', נישקתי את כולה, אבל לא את שפתיה, כי היא לא רצתה. שאלתי אותה "למה?" והיא ענתה "לא יודעת...". לא הייתי לחוץ בגלל זה, וזה לא היה נורא כל כך. נסתדר בלי נשיקה ראשונה. עשינו כל מיני דברים סוטים, כטענתה, על הספסל הזה. ליקוקי אוזניים, אצבעות, צווארים, ושאר דברים שהשתיקה יפה להם. ליוויתי אותה עד לסף ביתה, ושם השארתי אותה, והלכתי לביתי. כשהגעתי הבייתה, שלחתי לה הודעה שחזרתי חי.
יום לאחר מכן, יום שלישי
הרן אירגן פיקניק בשדרה מול מגדל השמש. היה כדורים, אוכל, "חרבות" (מקלות מצופים בחומר רך וספוגי), והיא. היה נחמד מאוד, אבל למורת רוחם של שאר המוזמנים, אני והיא תפסנו לנו איזו פינה, בזמן שאני לא נלחמתי בחרבות או שיחקתי עם האנשים, והתחלנו להיות מתוקים קצת יותר מדי. לא שאני או היא ראינו באותו רגע משהו רע בזה.
לאחר הפיקניק הזה, ליוויתי אותה הבייתה. בדרך היא שאלה אם אני ארצה לעלות אליה לדירה. כמובן שלא אסרב לכך, ועליתי איתה לחדרה. שם, חוויתי את הנשיקה הראשונה שלי. היה פשוט חלומי. היא טענה שלא עשיתי את זה כמו שצריך, שמעתי את ההערות שלה, ותיקנתי להבא. היא טענה שהשתפרתי, ושאני לומד מהר. היא שמה מוזיקה נעימה ושקטה (פאוור מטאל סימפוני כדוגמת בלינד גארדיאן, גרגוריאן), והמשכנו להתנשק... נשארנו בפוזיציה הזו, עד שבאחת וחצי, אבא שלה הגיע, ורמז לכך שאנחנו צריכים לישון בחדרים נפרדים. היא התנדבה לעבור לחדר השני. בשש בבוקר היה לה קר, אז היא נכנסה חזרה לחדר שבו שהיתי, והמשכנו במעשינו. מכאן, עשינו דברים שהשתיקה יפה להם...
בעשר וחצי בבוקר, יום רביעי, נאלצתי לעזוב, מכיוון שלשרון היה חשק טיפשי ביותר להסתובב בת"א במשך עשר פאקינ שעות לפני ההופעה של סיילם.
אין לי כוח לפרט מה עשינו עשר שעות בת"א, תקראו אצלה...
נכנסנו למועדון הבארבי, ושם ישבתי עם מגבר שהיה לצד הבמה. אני חושב שנרדמתי קצת לפני שההופעה התחילה, מכיוון עלו לי שוב התחושות בתוך הפה של הנשיקות שלה. זה היה ממש נעים, פשוט זכרונות חיים... כאילו אני על סמים או משהו...
בהופעה היה ממש כיף, הייתי מול זאביק, הסולן של סיילם. 21 השירים שהם ביצעו היו מעולים, ואיוול חיים והסאונדמן אירגנו את הבאלאנס בצורה מושלמת. עם מישהו רואה בDVD מול הסולן יד חומה, ועליה צמיד חום כהה צמוד ליד, בער בשורה השניה, זה אני!
הייתי בין הפוגו לבין הבמה, מקום מעולה לעמוד בו, למרות הפגיעות האקראיות של המטאליסטים הענקיים בנו. לאחר ההופעה, גילינו שלא היה לנו איך לחזור, כי ההורה שהבטיח שיבוא בסוף לא קיים, אז אמא של אחת מהן במקום זאת באה במונית. לא היה בשבילי מקום, כי כבר היינו ארבעה, אז הלכתי במקום זאת יחד עם עוד שלוש שבאו להופעה. ט' נערה חביבה, חבר שלה ט' בעל השם הזה, אך הזכר, וא'. הלכנו לתחנה המרכזית, ובדרך ט"נ קנתה לה וודקה ורד בול. כמובן שאני שלפתי ת.ז. בשביל זה, אבל חפיף. כשהגענו לתחנה המרכזית, גילינו שלא היו יותר מוניות שירות לרחובות, אז התחבטנו בסוגיה האם לקחת מונית רגילה. באותו זמן, ט"נ נתקפה באיזשהו התקף, וט"ז נאלץ להרגיע אותה. אז אני וא' נשארנו לבד. שוקסיסט (מהאלה של שוקס) רוסי בשם מ' בא, והתחלנו לדבר איתו. ראיתי שהם הסתכלו אחת על השניה, וראיתי מה הולך בינהם. שיהנו. למה הוא לא לקח ממנה מספר טלפון, זה נשגב מבינתי... אבל זה הכניס את א' לדיכאון קשה. אני, ט"ז וט"נ היינו צריכים לנחם אותה. אבל הרבה פעמים שני הט' נשארו מאחור, ואני נשארתי לנחם אותה. היא בכתה על כך שהיא רצתה את מ', רצתה אהבה. הצעתי לה מישהו אחר במקום מ', והראתי לה אותו. היא הצליחה סוף סוף להרגע, ואני חזרתי הבייתה, לישון במיטה המאוד נעימה שלי, אחרי כל כך הרבה זמן שלא ישנתי בה.
פה יש עוד תיעוד לגבי מה שהלך בקטע הזה בערב.
יש לחברה החדשה שלי (אנחנו רק ארבעה ימים ביחד!) רעין מטורף כזה שאנחנו לא מאוהבים באמת, רק בגלל שלא עבר מספיק זמן. אבל אני חושב אחרת.
טוב, פאק... חפרתי פה מדי. נמשיך בהרפתקאותי הסקסיות יותר מאוחר השבוע.
לילה טוב וחלומות נעמים!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
