Gathering empty pieces cannot raise from the dead
תיכוניסט משועמם לשעבר, וכיום לוחם במערכת לא מתפקדת הנקראת צה"ל. שביזות יום א', תסכולים, ירי בm16, נהיגות בטנק, וכל השאר שעובר עלי בצבא הזה |
| 12/2007
מוות, כל כך הרבה מוות...
טנק זה מפלצת מלחמה. שלא תבינו לא נכון, אני אוהב את המפלצת הזאת, אבל יש לי יראת כבוד אליה. הטנק זה מכונה שהורגת ופוגעת, ולא תהסס גם לפגוע באלה שמשתמשים בה.
אני טירון בחטיבת ההכשרה של השיריון, חטיבה 460. שניים מהחטיבה שלי כבר הספיקו לההרג מהמחזור שלי - טירון מגדוד ההכשרה של מרכבה 2 עוד לפני המקצועות, וטירון אחר שמת רק לפני שבוע בגלל תאונה במהלך אימונים (הוא היה טען שנמחץ לו הראש על ידי החלק הפנימי של התותח בצריח, בזמן שבחנו אותו בתור טען). קראתי כתבה עליו שהוא ביקש שאם יקרה לו משהו, אז שחבר שלו ינגן לו שיר שהוא נורא אוהב על הקבר שלו. זה גרם לי לחשוב "מה יקרה אם..." ומה אני רוצה אם יקרה... זה. החלטתי שכמוהו, אני גם רוצה שיר שינוגן על הקבר שלי. ג'ני, לטיפולך. אני רוצה שאתם תנגנו את undeniable sacrifice בזמן ההלוויה שלי. נוסף על כך, בסמוך למועד ההלוויה, אני רוצה שתהיה הופעה של סטון פלייר. ההופעה הכי מעולה שתעשו, כי במותי אני אצווה עליכם לעשות חיים. תכתבו את זה גם על הפלייר שיהיה להופעה "הופעה לזכרו של טוראי/רב"ט/סמל/סמ"ר/סג"מ/סגן/סרן/רס"ן/..../רא"ל יגל גמליאל, שבמותו ציווה עלינו לעשות חיים".
זה לא שאני אובדני או משהו, זה פשוט שאני לוחם בצה"ל... מוות זה משהו שאני אצטרך להתמודד איתו, ואני מקווה מאוד שלא עם שלי. זה רק למקרה ו... אני מקווה שזה לא יצטרך לקרות בכלל...
ובנימה אופטימית יותר, סיכום זריז של השבוע האחרון והשבוע הקרוב!
שבוע אחרון הייתי בהגנ"ש בעיר בשם עלי, נמצאת בבנימין. הגנתי על שכונה בשם פלגי מים. שכונה בעלת אופי דתי, ורובם שם קצינים. היינו רק ארבעה, בלי מפקד רשמי (אחד הוסמך להיות מפקד ע"י המ"מ רק בשביל ההגנ"ש ובשביל שיוכל לפרוק לנו נשקים). היה כיף, עבר מהר, וטוב שהיה!
ד"א, יצאתי גם חמשוש. איך שהגעתי הבייתה, יצאתי עם אח שלי ועם חבר טוב שלו להופעה של קיובן B וביר 7. אני ממש השתוללתי שם וממש נהנתי, למרות שבתכלס היה יכול להיות קצת יותר גרוע אם הייתי מתנהג כרגיל בהופעות.
שבוע הבא יהיה שבוע קצת יותר קשה מהרגיל. דבר ראשון, אנחנו נצטרך להסיע את הטנקים מסיירים לשיזפון. דבר שני, יש מסע כומתה ברמת הגולן ביום חמישי, בלי הורים... דבר שלישי, התנדבתי לסגור צוות שמירה את כל החמשוש המזויין הזה, אז אני יוצא לרגילה רק ביום ראשון ולא ביום חמישי... אנחנו באמת לא הרבה במחלקה, קצת יותר מרבע פטוריסטים שלא שומרים, וחצי מהמחלקה היו צריכים להתנדב להשאר צוותי שמירה במספר מועדים שונים. אין לי ממש ברירה אלא להשאר צוות שמירה. טוב, לא נורא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
