משחקים באבא ואמא

ֿ
התחלתי לכתוב את זה בתגובות לפוסט על הציור, אבל החלטתי לעשות את זה כאן ובמרוכז.

ילדים לומדים מהסביבה שלהם ומתרגלים אליה. אם ילד חי עם לבנים כל חייו ונתקל באדם שחור, הוא ירתע בפחד. אם הוא יחיה עם שחורים ויראה לבן לראשונה הוא ירתע בפחד.

אם ילד חי עם ציורים כמו אלו שצוירו בחדר, הוא לא יבהל מדברים כאלו. יש סיכוי שהוא יבהל מדובוני אכפת לי (וטוב שכך, כי הם רשע).

אני שמח לקרוא את הדאגה שיש פה לאנשים ואולי כדי להרגיע אתכם אציין כאן שכחלק מהלימודים שלי התמקדתי בטיפול בילדים, קראתי המון ספרים על הנושא - רובם עוררו בי בחילה מכמות הניו איג'יות המופיעה בהם וממחקרים מבוססים למחצה שהבסיס להן הוא ילדו של הכותב ואולי חבר או שניים.

ילדים לומדים את הסביבה שלהם ואם הם חיים במערה מלאת מפלצות, המפלצות הללו יראו להם הדבר הנורמלי והנכון ביותר. אם יש רק זאבים סביבם, זאבים יהיו הדבר שהם יראו כחברי.

על אותו בסיס טיעון שאני קורא פה בתגובות, אפשר לטעון שילדות חייבות שהחדר שלהן יהיה ורוד ובנים חייבים שהחדר שלהם יצבע בכחול.

לא, הילדה לא תבכה כשהיא נכנסת לחדר. בשלושת החודשים הראשונים היא בכלל לא תבין מה היא רואה בחדר, היא כן "תריח" אתה חדר שלה ותדע שזה המקום שלה אחרי שתישן שם מספר ימים שכן חוש הריח הוא שמפותח בתקופה הראשונה יותר מכל חוש אחר.

הוא

תוספת שלה - עצבן אותי שהיא עוד לא יצאה וכבר מבקרים את החינוך שלנו. הוציא לי את החשק להעלות עוד תמונות של החדר.

אנחנו גם לא רוצים דיון בנושא.