משחקים באבא ואמא

שכחתי לספר, ביום שני אמא וסבתא שלי באו אלינו הבייתה בפעם הראשונה מאז שנולדה. הם אירחו לי לחברה, הביאו אוכל, שטפו כלים, קיפלו כביסה, ניקו את השיש, הכיריים התנור, רק חיפשו איך עוד לעזור ובעיקר הרוויחו הזמנה לביקורים עתידיים.

אתמול היה יום מאוד ארוך. בבוקר היה לנו תור ב-08:40 לרופא ילדים, לביקורת אחרי חודש, כשהגענו מצאנו המון ילדים (כנראה חולים) שמחכים לו והוא עדיין לא הגיע, למרות שאכלה לפני שיצאנו מהבית, אמילי התחילה לבכות שהיא רוצה עוד...

ואז משום מקום הופיעה רופאה ששאלה אם זה בסדר מצידנו שהיא תבדוק אותה - ענינו שכמובן, בשמחה!

מישהי שחיכתה בתור לפנינו רצתה להכנס בעצמה לרופאה החלופית שהופיעה, אבל הרופאה רצתה לבדוק רק את התינוקת הבוכה.

נכנסנו איתה לחדר ואני השלמתי את ארוחת הבוקר שלה עד שהיא תעלה את כל מה שצריך במחשב (הנקת חוץ ראשונה מיני רבות לאתמול) אני שמחה שזו רופאה חלופית, כי הייתי מרגישה לא נוח להניק לפני הרופא... היא בדקה אותה ואמרה שהיא קצת צהובה, קיבלנו הפנייה לבדיקת דם, לאוטרסאונד פרקי ירכיים (עושים לכל התינוקות בגיל שישה שבועות, אבל התור שלנו לינואר) עד שהיא הקלידה הכל, אצבע אצבע, המשכתי בהנקה.

המשך יום ה"חופש" שלו נוצל לפגישות חשובות בת"א, קפצתי על ההזדמנות לצאת מהבית ולפני שהבין מה קורה אני ואמילי כבר היינו חגורות למשעי במושב האחורי.

היו לי תוכניות גדולות, בזמן שהוא יהיה בפגישות אני אעשה אמבטיה ארוכה ואנוח בבית של ההורים שלי...

הודות לפקקים ועצירה לתדלק את הרכב ואת אמילי (בתחנת דלק עם וילונות מוסטים) הוא איחר לפגישה, לכן נסענו ישירות לשם. בהתאם לחוקי הקונספירציה התינוקית, אמילי ישנה במשך כל הפגישה, שהייתה מעניינת ואפילו היה לי מה להוסיף, להעיר, להציע... אחר כך הוא אמר לי שלכן רצה שאהיה שם, ואני חשבתי שהוא רצה להשוויץ באמילי ואני רק מיכלי חלב ניידים שמתלווים אליה, איזה כיף שיש לי עוד שימושים. אחרי הפגישה הנקתי שם באחד החדרים.

משם נסענו להורים שלי, שכל כך שמחו שבאנו האכילו אותי ואני אותה (גירשנו את אבא שלי מהסלון כל פעם). דאגתי לשים את אמילי לבושה בחיתול בלבד ( You can leave your hat diaper on to-doo-doo) בשמש הטובה והחמימה שהייתה.

למה לטגן את אמילי כמעט ערומה בשמש אתם שואלים - הסבר קצר על צהבת ילודים תוכלו למצוא אצל חייש.

 אכלתי, היא אכלה. ישנה קרוב לשעה ואני קרוב לחצי שעה. הוא חזר אחרי הפגישה בסביבות 17:00 לא היה מה לדבר על האמבטיה הארוכה שחלמתי עליה (אפילו הבאתי איתי באופטימיות את מה ששלחו מטוויסטר).

משם נסענו לבקר בעבודה שלי, בדרך היא בכתה - עוד הנקת חוץ ברכב, גם הם מאוד שמחו שהגעתי, עדכנו אותי במה השתנה, מה אף אחד לא עושה כשאני לא שם...

התחנה הבאה בסיבוב ההופעות שלנו קניון רמת אביב, החזרנו ורודים סוררים למשביר, לילדותי ולשילב (גם שם הנקתי בחדרון הנקה שלהם) וקנינו משהו שבטח הוא ירצה לספר לכם עליו, אז הפעם לא אהרוס לו...

היינו כבר מותשות אני והיא עבר עלינו יום ארוך, בדרך הבייתה היא בכתה, אפילו האוטו לא הרגיע אותה עד שהתעייפה ונרדמה.

הגענו הבייתה, היא אכלה רגוע ומסודר להבדיל מההנקות המשובשות לאורך היום. נרדמה וישנה רצוף מ-22:40 עד 05:16 שזה שש וחצי שעות בשבילה ושש שעות (מטכ"ליות) בשבילי!

כבר שכחתי איך זה להיות עירנית (הידעתם העולם צבעוני).

הייתי הרבה יותר שמחה מההישג ובכלל אם לא היינו מקבלים חדשות רעות מאנשים שאנחנו אוהבים.