| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 3/2007
לא-סבא'לה, כשרונה של אמא'לה ומבצע צבאי
לא הייתי פה הרבה זמן.
הרבה מאוד עבודה, מהנה אני חייב לציין, והמון בלוגים לכתוב בהם.
פתחתי חשבונות בכל כך הרבה מקומות עד שנראה לי שאבדתי מעקב אחריהם...
בכל מקרה, אנחנו יושבים בסלון עכשיו, צופים בעמימות בסרט הנפלא דוגמה וממתינים שאמילי תשבר ותישן. השדונית הזו מצליחה לשאוב כוחות ממקור לא ברור. קודם לכן היא נרדמה לי בידיים בזמן שזמזמתי לה שירי חג מולד. אלא שהיא ישנה כל כך עד שהיא התעוררה מזה.
חייב לסמן לעצמי לשים לב מתי השינה שלה עמוקה ולהפסיק - חשוב לזכור ששינה היא מעגל ואם הולכים על היקף המעגל מגיעים בסופו של דבר לנקודת ההתחלה.
אמא‘לה עשתה עבודה מדהימה עם הפרויקט שלה ואני כל כך גאה בה ובכשרון שלה. יש לה יכולת לשים לב לפרטים הקטנים ביותר, אותם פרטים שכאשר הם חסרים מייד שמים לב, אבל כאשר הם במקום, אף אחד לא יודע כמה השקעה נעשתה כדי שזה יעשה.
היא בילתה שעות על המחשב אבל המוצר המוגמר מ-ד-ה-י-ם.
אתם צריכים לעודד אותה (כפי שהתחלתם לעשות וכפי שחלקכם עושה כל הזמן) להמשיך ולהכין את תיק העבודות שלה. יש לה כל כך הרבה דברים יפיפיים שהיא הכינה ויש מי שמחכה לקבל את הדברים. אני יודע שקשה לה, אני יודע שקשה לי עם אמילי - אבל זה חשוב שאמא‘לה תעשה את הדברים כי זה ישנה כל כך הרבה.
אבא שלי (שאסור לקרוא לו סבא‘לה) דיבר איתי היום ואמר שנצלצל אליו בכל זמן שאנחנו צריכים עזרה איתה והוא ישמח לקחת אותה לכמה שעות כדי לפנות לנו זמן לעבוד. הבעיה הגדולה ביותר היא כמובן כמויות חלב שנשאבו - אם אמא עובדת ואמילי לא פה, זה אומר שלא-סבא‘לה יזדקק להמון חלב כדי להאכילה.
הצעתי לאמא‘לה שאמא שלה תבוא (אני חייב למצוא שמות שונים לזוג הסבים והסבתות. כשהייתי קטן היו לי סבא וסבתא מצד אחד ונונו ונונה מצד שני) להעסיק את אמילי ולצאת איתה לטיולים בזמן שאנחנו עובדים בבית וכאשר אמילי תתחיל לבכות אפשר להחזיר אותה לאמא‘לה שתאכיל אותה ולהוציא אותה שוב.
נקווה שזה יעבוד.
אמילי עצבנית הרבה כי היא רוצה לזוז. כרגע היא מצליחה לנוע סביב עצמה אבל טריק חדש שהיא גילתה הוא התקדמות בגלגול. היא מכוונת לכיוון מסוים ואז מתגלגלת על הבטן ואז על הגב ושוב על הבטן עד שהיא מוצאת את עצמה בנקודה הרחוקה ביותר האפשרית מבחינתה. לפני כמה ימים זה נראה כמו מבצע צבאי. היא הייתה על הגב, התגלגלה אל הבטן, לכדה את ספייק ואז התגלגלה על הגב ושחקה איתו. זה היה משעשע לראות אותה עושה את זה. היא כל כך עצמאית עכשיו והעצמאות הזו רק הולכת וגדלה. אני זוכר שהיו לי מחשבות עמוקות היום לגבי החופש שיש לתת לה. אני לא זוכר את כל תהליך המחשבה אבל אני יודע שברור לי עדיין שחייבים לתת לה לעשות כל מה שבא לה לעשות. הגבולות היחידים הם גבולות מוסריים כאלו ואחרים שאפשר להתגמש לגביהם :-)
טוב. מספיק להיום, אי אפשר לכתוב הרבה כאן, עוד תתרגלו שאני מעדכן הרבה
אבא‘לה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: