אתמול מהבוקר ועד הערב אמילי ואבאל'ה היו אצל סבתא ולא-סבא בלעדי - דיווח מאבאל'ה על מה אמילי עשתה כאן.
הוא יצא חמוש בכל הציוד שצריך (מתישהו יהיה גם פוסט על זה) ויצא. ירדתי איתם (לבושה בפיג'מה) לעזור לו עם התיקים מזל גדול שהזכיר לי לקחת את המפתח שלי, אחרת הייתי מבלה את השעות האלה בלזעום מחוץ לדלת, האמת היא שרוב הסיכויים שהייתי מתקשרת אליו משכנים, אבל עדיין.
הם נסעו. נכנסתי למיטה והתעוררתי שלוש שעות לאחר מכן. ישנתי מצויין, אני חושבת שאפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים בהם התעוררתי לבד בלי שהעירו אותי מאז שנולדה.
זאת הפעם הראשונה שאני בבית בלעדיה כדי שאוכל לעשות דברים שאני רוצה (הייתה עוד פעם אבל הייתי צריכה לעבוד על פרוייקט להגשה).
היה לי מאוד מוזר בלעדיה. התרגלתי להשגיח כל הזמן, מה היא עושה, שלא תיפול, שלא תכניס לפה, שלא...
גם השקט הפריע לי אז הדלקתי את הטלויזיה שתרעיש קצת ברקע.
החלטתי לעשות דברים שאני לא יכולה לעשות כשהיא כאן. בלי המחשב ובלי טלוויזיה, הייתי קצת לחוצה להספיק דברים בזמן הזה.
עבדתי בקדחתנות על כל מיני דברים שרציתי לעשות מזמן. הדפסתי, גזרתי, הדבקתי ודאגתי לאסוף כל שביב נייר שנגזר לשקית הזבל כדי שלא יגיע אליה בטעות, הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזה בסדר להניח חפצים חדים וצבעים פתוחים על השולחן כי היא לא כאן להתעסק איתם.
היה בעיקר מוזר וקצת מעייף וגם חבל לי שלא ביליתי את השבת עם אבאל'ה.
ישראבלוג הרע מחק לי את הפוסט, נאלצתי לשחזר.