אז מה...?כל כך מהר עבר לו חודש?
החודש שבו הכרתי את אהבת חיי..
האהבה הכי גדולה שיכולה להיות,אהבה טהורה,מדהימה,מלאת חום וקרבה.
אהבה שלא רואים כל יום.
משהו מיוחד,מתנה משמיים,הפרס שכולם רוצים בו-ואני זכיתי בו.
בעצם,שאני חושבת על זה עכשיו..אני לא יודעת אם אני יכולה בכלל לקרוא לזה אהבה-מילה כל כך פשוטה לעומת מה שבאמת אני מרגישה.
יונתן אהוב שלי,
היום אנחנו ביחד חודש,ואני מקווה שחודש זה עוד כלום לעומת מה שעומד להיות.
אתה הדבר הכי טוב והכי מדהים שיכול לקרות לי בחיים.
החזרת לי האושר שלי,בזכותך חזרתי להיות מי שהייתי.
יפה שלי..אתה הבנאדם שאיתו אני רוצה לחיות כלללל החיים!!
ואני לא יכולה אפילו לתאר את האהבה שלי אלייך מרוב שהיא עצומה וחזקה כל כך!
"מאה פעמים הייתי רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך אהובי
את כל חיי ונשמתי לשפוך לרגלי אהבתך
משפתיך החמות הייתי רוצה לקטוף את פרח הבשמים
ואת תשובת אהבתך לראות בעיניך היפות
אלוהים, אלוהים
אל תיקח ממני את הלב המשוגע הזה תן לי להישאר אסירה בידיו
את הפרידה אל תזכיר לי ואת ציור השכחה אל תעים בליבו
ישנה וערה אני קוראת אליו את ישותי אפרע לרגלי"
לא יודעת מה קורה עם הפוסטים שלי..חוש הכתיבה נעלם...
סיון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
