סיפורים עם סוף טוב

האסון ההומניטרי מורידה רגליים נעולות מעל שולחן הסלון השרוט שלך, מניחה את הכוסית הריקה על השולחן ונשענת לפנים כשהיא מנסה לעמוד. אפשר לראות לה את הציצים, וכנראה שהמראה מבלבל אפילו אותה, כי היא מצליחה להפיל את הכוסית ולגלגל אותה מעל השולחן. הכוסית מרעישה כשהיא נוגעת בריצפה, אבל לא נשברת. כוסית איכותית.

היא נעמדת, והוא מתרחק טיפה, בלי לשים לב. "לאן אתה בורח?" היא מחייכת. זה לא שאתה בורח, כמו שכשהיא הניחה רגליים על השולחן - אפילו בלי לשאול האם זה בסדר - אפשר היה לראות כמה שהן מלוכלכות. באופן כללי, בחורה כמותה בכלל לא אמורה להצליח להגיע אליך לדירה (כניסה אחורית של בניין שהחזית שלו על בוגרשוב, 600 דולר לחודש, מתאימה לשותפים אבל אתה מעדיף לבד. אה, כן, הדולר קפץ זה עתה משניים וחצי שקלים לשלוש ושלושים).

איך היא הגיעה לפה?

כשעמדת בפתח הדירה ופתחת את שלושת המנעולים שעל הדלת (בעלת הדירה הכניסה את שלושתם לחוזה), היא כבר נשענה עליך. יד אחת שלה היתה על הקדימה של המכנסיים שלך, ואתה בחור רגיש שכמותך, אולי זה מה שמנע ממך להפעיל קצת יותר שיקול דעת.

השכנה שלך בדיוק-חזרה-מלהאכיל-את-החתולים ונתנה באסון ההומניטרי מבט ממושך. לא, היא לא מצאה חן בעיניה. מצד שני, אף בחורה שאתה מביא לדירה לא מוצאת חן בעיניה. שכבתם פעם אחת, מה שנותן לה ככל הנראה זכות לצאת ולהאכיל את החתולים (או לחזור ממשמרת, או אתה לא יודע מה) בדיוק כשאתה מנסה לזכור בעל-פה איזה מפתח שייך לאיזה מנעול.

האסון ההומניטרי לא טורחת להרים את הכוסית מהריצפה. היא לא נראית כאילו שהיא הולכת להקיא, חלילה, אבל כבר ממש אין לך חשק וצריך להתחיל לחשוב על איך מעיפים אותה מפה. אלא שהיא עדיין מתקרבת אליך ואתה מנצל את העובדה שיש לך בידיים בקבוק וכוסית - הכוסית שלך - והולך לכיוון המטבח.

היא אחריך, כמובן.

אתה מניח את הכוסית בכיור הריק והנקי ומרים מבט למעלה כדי לשים את הבקבוק במקום. היא מנצלת את חוסר הזהירות שלך ונצמדת. כל כך לא בא לך עליה. אולי, אם יהיה לך מזל, השכנה תדפוק בדלת - באחת בלילה - תשאל משהו טיפשי ותנשק אותך חצי שניה אחר כך. זה מה שהיא עשתה אז, החמודה. תכלס, אתם לא ביחד כי אתה פוחד מבנות שיודעות מה הן רוצות.

אז הנה, האסון ההומניטרי עושה רושם שהיא יודעת מה היא רוצה, ואתה אכן פוחד, אבל לא מהדעתנות שלה. אלא שהמחשבה הקצרצרה על השכנה כבר חירמנה אותך, והאסון שמה לב, והיד שלה שוב על המכנסיים שלך.

אין ברירה, אתה מסתובב אליה.

"רוצה לזיין אותי על השיש?"

לא, למה את שואלת? חבל שאין לך אומץ לומר. אתה מביט בשיש, אין שם יותר מדי מקום.

"לא בשכיבה" היא צוחקת, "אפשר להישען עליו אבל, נכון?"

אבל, נכון.

היא מסתובבת עם הגב אליך, הזדמנות מושלמת לאחוז בה ולהעיף אותה מהדירה, להגיד לילה טוב, ולהתמודד מחר עם העובדה שהיא חברה של הברמנית המפנקת מהמקום החדש בפינת שלום עליכם.

היא מתחככת בך, מושיטה יד לאחור, מנסה לרמוז לך שאתה עם מכנסיים סגורות עדיין.

אתה אומר לעצמך לא להיות יותר מדי מפונק, פותח את המכנסיים ומתפלל שייגמר מהר. האסון ההומניטרי מפתיעה אותך, הזיון נעים, ומזל שאתה קצת שיכור אחרת היית גומר תוך רבע שניה (ואז, סביר להניח שהברמנית תדע).

אחרי הזיון היא מסתובבת אליך, לא מסדרת את החצאית שלה או משהו. אתה לא יכול שלא לחשוב על זה שאתה חייב להתקלח. היא מחייכת אליך ושואלת מה קורה, אתה אומר משהו על זה שתיפגשו מחר בשלום עליכם.

היא עדיין מחייכת, אומרת לילה טוב, עוברת על פני הסלון בכיוון הדלת. לא, היא לא מתעכבת כדי להרים את הכוסית שלה מהשטיח.

היא קצת מתקשה עם המנעולים אז אתה מתקרב כדי לפתוח את הדלת, מה שנותן לה עוד הזדמנות להתחכך בך. אתה פותח את הדלת ודי מתחבא מאחוריה כדי לתת לה לצאת כבר.

היא נותנת נשיקה אחרונה והולכת.

היא מתרחקת כשהיא עוד מדברת אליך - אתה לא כל כך שומע מה היא אומרת - ושניה לפני שאתה סוגר את הדלת, השכנה שלך מופיעה משום מקום.

"קפה?" היא שואלת.