כפי שידוע, תמיד יש את השוטר הרע, והשוטר הטוב.
אתמול נתקלתי בשוטר הטוב.
מה הסיפור? רצה הגורל, והתחנה שמקבלים בה אישור להפגנות, נמצאת על יד הבית שלי, וזה עוד היה בדרך לעבודה.
יצאתי לי שמח וטוב לב, עם טופס לבקשה לקיום הפגנה, ממולא בארבעה עותקים. הגעתי למשל"ט בתחנת מוריה בירושלים, אל חיים, הקצין שמאשר את ההפגנות. לצערי הרב, בדיוק בתאריך ובשעה, ובאותו מקום, חבר'ה מחורפיש רצו להפגין מול משרד הפנים. בטח לא קיבלו שכר, או כל דבר אחר. שבוע שעבר היה אוהל מחאה מנצרת. לערבים הרבה יותר קל להלין שכר. חיים סירב לאשר לי את ההפגנה, ולאחר דין ודברים של כחמש דקות, של הסבר כמה המקום והזמן חשובים, הוא הסכים שאשאיר אצלו את הטפסים, אך אמר שההפגנה כרגע לא מאושרת. ירדתי למטה, והלכתי לי לאכול באחת החנויות בתלפיות. ומי מתקשר אלי תוך 5 דקות? חיים. הוא התקשר לחבר'ה מחורפיש, ביקש מהם לדחות את ההפגנה, והם הסכימו.
חזרתי מהר לתחנה, אישרתי את תנאי ההפגנה, ונסעתי לעבודה. ואפילו לא איחרתי...
גם מילה טובה אפשר להגיד כשצריך.