עולם חדש מופלא

אתמול בערב אני מקבל טלפון בהול. הדיון על הצעת החוק של יורי שטרן לגבי חוק לשמירת הרי ירושלים נדחה. אם תשאלו אותי מדוע - זה משום שאולמרט ושטרית (אולמרט תומך בספדי, ושטרית מתנגד לחוק הזה ספציפית), ידעו שאין להם רוב. גם הממשלה נגד ספדי, והיא יודעת למה. כך שמשמרת המחאה להיום בבוקר, בוטלה. כשהממשלה תדון בנושא, אני כמובן אודיע.

פעם היה לי כח לכתוב פוסטים בנושאי היום, ובהם הגיגים שונים. גיליתי שזה די קשה, אך אני לא אוותר על כך. מאמרי הדעה יוחזרו לבלוג ובגדול! לא לחינם כותרת הבלוג הינה: "הגיגים מחיי שלי וחיים של אחרים". בנוסף, אני הרבה יותר נהנה ממאמרי הדעה שאני כותב, כי הם יוצרים דיונים הרבה יותר עמוקים מדיווחים אלו או אחרים. אולם כאשר יום יבוא (במהרה בימינו), ובו אני אעבור לפלטפורמה נורמלית (וורדפרס), אני אקרא לבלוג: "בלוג גיקי - פוליטי - אקטיביסטי". גם דיווחים בנושאים שונים, וגם דעות.  זה יתאר יותר טוב את הבלוג.

שנה שעברה צעדתי במצעד הגאווה בירושלים. זה היה בתקופה שהייתי במרצ, ועשיתי את זה כאות סולידריות עם אנשים שרוצים שיכירו בהם כמו שהם. כפייה הינה כפייה, גם אם זה כלפי הקהילה הגאה. גם השנה, ביום שישי אני מתכוון לצעוד במצעד, ועוד רבים וטובים. לא ברור לי הטענה של המשטרה, שבעצם אומרת שבגלל שיש חשש לטרור, הם לא יאפשרו למצעד לצעוד (נראה שזו תהיה ההחלטה, אבל אני מקווה שאתבדה). ואם האיום היה מופנה מצד רחמנא לצלן, אירגוני הטרור הרשמיים? גם אז המשטרה הייתה אומרת כך? לא נראה לי. שהרי טרור זה של ערבים, ויהודים בסך הכל מרגישים מכה קלה באווירון. עד כאן המשטרה, בקצרה.

 למה לא לפרגן ולראות גם מה אחרים אומרים?

 אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט בבלוג המצויין של מקס הזועם - הומואים עושים להם את זה. על פוליטיקה, רייטינג, חילונים וחרדים וסקס. הרבה סקס. מה דעתכם???

כפי שידוע, תמיד יש את השוטר הרע, והשוטר הטוב.

אתמול נתקלתי בשוטר הטוב.

מה הסיפור? רצה הגורל, והתחנה שמקבלים בה אישור להפגנות, נמצאת על יד הבית שלי, וזה עוד היה בדרך לעבודה.

יצאתי לי שמח וטוב לב, עם טופס לבקשה לקיום הפגנה, ממולא בארבעה עותקים. הגעתי למשל"ט בתחנת מוריה בירושלים, אל חיים, הקצין שמאשר את ההפגנות. לצערי הרב, בדיוק בתאריך ובשעה, ובאותו מקום, חבר'ה מחורפיש רצו להפגין מול משרד הפנים. בטח לא קיבלו שכר, או כל דבר אחר. שבוע שעבר היה אוהל מחאה מנצרת. לערבים הרבה יותר קל להלין שכר. חיים סירב לאשר לי את ההפגנה, ולאחר דין ודברים של כחמש דקות, של הסבר כמה המקום והזמן חשובים, הוא הסכים שאשאיר אצלו את הטפסים, אך אמר שההפגנה כרגע לא מאושרת. ירדתי למטה, והלכתי לי לאכול באחת החנויות בתלפיות. ומי מתקשר אלי תוך 5 דקות? חיים. הוא התקשר לחבר'ה מחורפיש, ביקש מהם לדחות את ההפגנה, והם הסכימו.

חזרתי מהר לתחנה, אישרתי את תנאי ההפגנה, ונסעתי לעבודה. ואפילו לא איחרתי...

גם מילה טובה אפשר להגיד כשצריך.

עכשיו המשטרה יוצאת די רע, אבל בפוסט הבא היא דווקא יוצאת טוב! שווה לחכות!

שלשום יצאנו לחלק פלאיירים על ההפגנה ביום שלישי הבא. המקום - גן סאקר בירושלים, משעה 10, והגעה לכיכר ציון בשעה שלוש, לטקס.

היה בסך הכל מאוד נחמד, והרבה אנשים קראו, ואמרו שהם יבואו. בשעה שלוש הגענו לכיכר ציון, והסתובבנו קצת בכיכר. לא חלפו 5 דקות, והגיעו שני קציני משטרה, וביקשו מאיתנו להלוות אליהם לצד. שאלנו מדוע? והם סירבו לענות. ראינו שהם קצת עצבניים, ושהם דיברו בקשר כל הזמן. ביקשנו שרק מישהי אחת, האחראית תתלווה אליהם, אבל הם סירבו, ודרשו שכולנו נתלווה אליהם. נאלצנו להסכים. הלכנו לצד, וראינו סביבנו כעשרה יס"מניקים, חמישה לוחמי מג"ב, צלם על אזרחי שצילם אותנו, ושני הקצינים. וכל זה על מה? על כמה פעילי מגמה ירוקה, שבאו לחלק כמה פלאיירים ולצפות במצעדת. הקצין ביקש מכולנו תעודות זהות. נתנו לו תעודות זהות, ושאלנו אותו מדוע הוא מעכב אותנו. הוא ענה שהוא קיבל ידיעות שאנו עומדים להתפשט במצעדת. כן. אתם שומעים נכון. לאחר שהוא רשם את הפרטים שלנו, הוא אף איים עלינו, שאם נעשה פרובוקציה, ולו הקטנה ביותר, הוא יעצור את כולנו. ניסינו להסביר לו שלא באנו למטרה הזו, אך למשטרה יש את המידע שלה.

נראה לי שדווקא המשטרה חשפה את מערומיה...

זהירות, מצלמה!

לקיחת פרטים מה"חשודים"

הם נראים לכם עומדים להתפשט?

לאחר מכן ביצענו את טקס קריאת מגילת איכה, באו חדשות הוט 3, צילמו, וזה נכנס למהדורת הערב. שלחנו הודעה לעיתונות לגבי הטקס והתנהגות המשטרה. אנחנו מבררים את נושא הגשת תלונה למח"ש, מול הפורום המשפטי שלנו. בינתיים תהנו לכם מעוד תמונה.

טקס קריאת המגילה

הזמן: יום חמישי, 28 בספטמבר 2006, שעה 23:00. המקום: מאהל המחאה.

אני יושב, מחכה לגלעד שיצא מהפקקים בתאונת השרשת בצפון (שוב, המשטרה קיבלה דיווח על רכב שנוסע בפראות, אבל שוב, בטלפון השבור השוטרים חיפשו את הרכב הלא נכון, ולאחר זמן קצר, הרכב גרם לתאונת שרשרת. 6 מכוניות, כמה פצועים, פקקי ענק), קורא ספר ליד האוהל. בכביש עוברת מכונית משטרה עם קוז'אקים דלוקים. אני מתפלל שהם לא יבואו אלי (לא שאני מפחד, אלא שפשוט נמאס לי שבאה משטרה פעמיים ביום, ושואלת אותי מי אני ומה אני עושה. אני גם לא מבין למה זה נופל דווקא כשאני שמה...). המשטרה עוברת, אני נרגע. אחרי 10 שניות אני רואה שהמשטרה עשתה פרסה, וחוזרת לכיווני. אני אומר לעצמי, טוב, הנה עוד שוטר. נראה מה הם ירצו עכשיו. יורד השוטר מהאוטו, עם פנס גדול דלוק, וככה זה היה. תחשבו שאתם קוראים קטע במחזה של חנוך לוין:

שוטר בודק את השלטים עם הפנס. מתחיל לקרוא. אני חושב בליבי אולי אני אדבר איתו, אסביר לו, אבל ויתרתי. אם הוא לא פונה אלי, אני לא אפנה אליו. יש לו פה, ועיניים. שישתמש בהם לבד.

שוטר: "תעודת זהות בבקשה."

אני (מוציא תעודת זהות): "בבקשה" (נותן לו את התעודה).

אחרי שנייה, חשבתי לעצמי, מדוע הוא מבקש ממני תעודת זהות? החלטתי לבדוק האם הוא יגיד לי זאת...

אני: "למה אתה מבקש ממני תעודת זהות"?

שוטר: "חובת כל אזרח לשאת תעודת זהות מגיל 16, וזכותי לבקש זאת ממך, וחובתך לתת לי לראות אותה, האם אינך יודע את החוק?"

אני: "זה ברור, את החוק אני יודע. אבל אני שואל למה אתה מבקש ממני לראות את התעודה, מה הסיבה?"

שוטר: "כי זו זכותי!"

אני: "אני לא חולק על זכותך. (מצביע על קבוצת אנשים שהולכת לידינו על המדרכה) למה מהם אתה לא מבקש? למה אתה מבקש לראות תעודה ממני, ולא מהם למשל?"

שוטר (מצביע על התג שם שלו): "זה השם שלי, ואם אתה רוצה אתה יכול להתלונן!"

אני: "אבל אני לא רוצה להתלונן עליך, אני רוצה לדעת מדוע אתה מבקש ממני תעודת זהות!"

שוטר: "כי זו זכותי!"

אני: (אחרי שהתייאשתי מלקבל תשובה עניינית, ופחות רובוקופית): "בסדר". 

שוטר: "יש מישהו באוהל?"

אני: "לא, אני לבד פה"

השוטר פותח את רוכסן האוהל, ובודק במשך 20 שניות את תכולת האוהל. יוצא מן האוהל, ניגש לניידת, ובודק את רישומי התעודה במסוף המשטרתי של הניידת. האם יש לי רישום פלילי? השוטר חוזר, בודק שוב את השלטים עם הפנס, בודק שוב את תכולת האוהל, לא מוצא כלום (הפתעה!), וניגש אלי.

שוטר: "איפה אתה גר?"

אני: "בירושלים"

שוטר: איפה בירושלים?

אני: "בארמון הנציב"

שוטר (מחזיר לי את התעודה): "שיהיה לך לילה טוב"

אני: "שיהיה גם לכם לילה טוב"

שוטר: "תודה, מותק"

השוטר חוזר לניידת, ונוסע ליעד לא ידוע.

הדיאלוג אמנם לא הוקלט, אך הוא חקוק עמוק עמוק בתוך הזיכרון. את הפרשנות תעשו בעצמכם.

המפכ"ל משה קראדי.

למצולם יש קשר לדברים שנאמרו בפוסט

מנהלות: המאהל יצא לחופשה ביום כיפור, ועם גשר מיום שישי אחר הצהריים. חוזרים בכוחות מחודשים, מאורגנים הרבה יותר, ועם שפע פעילויות ביום שלישי לפנות בוקר. המשך שבת שלום.

עדכוני הלמו: עו"ד בועז גוטמן, הגיש עתירה לבית משפט, בבקשה  (PDF) להחזיר את הציוד שנתפס. הטענה: צו החיפוש של המשטרה היה (שוב) לא חוקי, והמשטרה הוליכה שולל את השופטים. מקור: רוטר