לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עולם חדש מופלא


הגיגים מחיי שלי וחיים של אחרים.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2006

אני רוצה להיות שם!


אחרי שלושה פוסטים כבדים טיפה, החלטתי לכתוב פוסט קצת יותר קליל.

 

מי לא זוכר את הקטע המיתולוגי מרחוב סומסום שבו כרובי רץ בין עוגיפלצת לשרגא ובו הוא מנסה, לשוא, להיות שם. כולנו רוצים להיות שם, אך אנחנו עדיין תקועים כאן.

יעלי שלחה לי במייל את הסרט הנוסטלגי הבא:

 

 

להפתעתי הרבה, לא רואים כאן את כרובי, אלא סוג של מערכון, דומה להפליא לגרסה המקורית בתוכן, אך עם סגנון שונה לגמרי.

רואים ילד חד קרן, שמתרוצץ בין כרובי לעזרא. שימו לב לסוף המפתיע של המערכון...

 

יעל טוענת בתוקף שהיא זוכרת את הסרט, והוא מהסדרה. אני זוכר רק את כרובי.

 

מבדיקת אזכורים לסרט באינטרנט, הגולשים חלוקים בדיעותיהם. חלק טוענים שזה אכן כרובי רוצה להיות שם, וחלק אומרים שזה רק מיתוס, ויש קטע אחר.

 

האם זהו קטע נוסף? מי צודק, אני או יעלי?

נכתב על ידי , 29/4/2006 00:16   בקטגוריות הומור, נוסטלגיה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי רודף אחרי רוני ערמון? סתם פסיכופט, או פרובוקטור מהשב"כ?


היום נגזר דינו של חגי עמיר, אחיו של רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר לשנת מאסר בעוון השמעת איומים על חייו של ראש הממשלה אריאל שרון. אולם חשבתם פעם מה היה קורה אילו היו מאיימים עליכם?

 

רוני ערמון הינו אקטיביסט ישראלי לשעבר. בגיל 25 זכה בירושה גדולה מדודו יצחק גוטמן. במהלך לימודיו הצטרף למגמה ירוקה והפך לדובר הארגון. בשנת 1999 נסע לסיאטל, שם השתתף בהפגנות נגד הגלובליזציה, נעצר, נכלא וגורש מארה"ב. כשחזר לישראל הקים את סלון מזל ונמנה עם מקימי אינדימדיה ישראל.

כיום ערמון מתרכז בלימודי הפילוסופיה.

 

ערמון והיס"מ, מתוך כריכת ספרו: "התעורות לפעולה ישירה

ערמון והיס"מ על כריכת ספרו: התעוררות לפעולה ישירה

 

החל משנת 2004 נפתח מסע הסתה חסר תקדים כנגד האיש, באתרי אינטרנט רבים מושמץ האיש בצורה חריפה בתגובות בוטות כמו: רוני ערמון -היטלר 2005, יועמד האנס המליונר רוני ערמון לדין, ועוד רבים וטובים. פעמים רבות התחזה איש זה לרוני ערמון בתגובותיו העסיסיות. מחיפוש בגוגל, עולה כי רוני ערמון זוכה ליותר מ- 25,000 תוצאות חיפוש. רבות מהן הינן טוקבקים שליליים כאלה.

הגדיל לעשות כדי לתאר את התופעה אודי שרבני בבבלוג שלו "משלים בגרויות" כשקרא: רוני ערמון, הבמה שלך, בפנייה למטריד, לתת לו טוקבקים כאוות נפשו.

רוני ערמון (האמיתי) העלה שם את השערתו לרדיפה שלו: "תודה על הבמה אני חושב שההסתה היא לא נגדי. מטרתה היא ליצור חשדנות ואי-אמון בקרב פעילים לשינוי חברתי. הפעילות שלי הסתיימה מזמן, אבל המסית מכוון כנראה לאנשים אחרים שהאחריות החברתית שלהם מציקה לו מאוד. בין האנשים הללו הוא מזכיר את נועה אולחובסקי שריכזה בכישרון רב את "סלון מזל", ואת יונתן פולק שדיבר בתקשורת על המאבק נגד הגדר. למי שלא שם לב מתוכן הדברים, המדובר באדם מעורער בנפשו. השב"כ מומחה באיתור ובהסתה של שרוטים שייעשו את העבודה בשבילו. לא צריך להיות אלים כשאפשר לפעול דרך אנשים פגועים בנפשם צר לי על האדם ועל המניפולציות שהוא עובר, ואני מקווה שהוא ימצא דרך בונה להתמודד עם בעיותיו. עד אז נמשיך לקבל הודעות ומסרים על "רוני ערמון." אתם מוזמנים להתייחס או לא להתייחס אליהם, כרצונכם ולפי שיקול דעתכם.“

 

ערמון כבר הגיש בעבר תלונה למשטרה, אבל היא נסגרה בטענה של "נסיבות העניין אינן מצדיקות את המשך החקירה". זאת לאחר שבתכתובת במייל עם ערמון, אמר לו האיש: "מה עשתה לך מדינתי אותה אתה חפץ להשמיד? מה עשו לך חיילי צה"ל? תן הסבר. בכל אופן נראה לי שאינך מודע כלל למצב הקשה אליו נקלעת. רבים וטובים שאוהבים את מדינתם מתכננים עליך, רגע לפני שהכדור יכוון לעבריך יהייה מאוחר. מעוניין בהפסקת אש? מוכנים אבל יש תנאים. הפסק את תמיכתך באינדימדיה, פרק את אנרכיסטים נגד גדר והפסק את פעולותיך בשטחים. הינך רשאי להתעסק בענייני חברה ואקולוגיה אך עליך להתנתק לחלוטין באופן ישיר או עקיף {באמצעות אנשיך} מעיסוק כלשהוא בשטחים ובפעילות כנגד צה"ל. לידיעתך אם לא תפעל כך חיסולך הוא עניין של זמן. כאדם דתי לשעבר הינך מודע בוודאי לכוחו של פסק הלכה רבני שעשוי להכשיר את מותך בסגנון 'דין רודף' ופסק כזה נבחן ברצינות בתקופה זו", כפי שדיווח עידו קינן בכתבתו הטוקבקיסט ששנא אותי.

אפילו לוויקיפדיה העברית הצליח המטריד לחדור. במשך כמעט חודש, הופיעו סילופים בערכים אקטיביזם, ופעולה ישירה, בהם נטען כי ערמון הינו אנס. לפחות דבר אחד טוב קרה מכל הסיפור הזה - אתמול כתבו עליו ערך.

 

באמת לא ברורה לי כל ההשתלחות הזו. האם זה באמת השב"כ, ששולח את שליחיו, כדי למרר את חייו? כבר היו דברים מעולם, ומדינות הוכיחו כבר בעבר, כי הגורם שהן יצאו נגדו בצורה החמורה ביותר הינם האנרכיסטים, ומבצעי הפעולות הישירות. המדינות כבר הראו מה הן מסוגלות לעשות.

אולם יתכן שמדובר בסתם מטורף, כפי שהרודף מצטייר בהתכתבות עם ערמון. לא חסרים מטורפים כמוהו במדינה.

 

כך או כך, צר לי על העובדה שאם דבר כזה יגיע אלי או אליך, למדינה זה לא יהיה אכפת.

נכתב על ידי , 27/4/2006 18:40   בקטגוריות מגמה ירוקה, פעולה ישירה, אקטיביזם  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מרצ מנותקת מה... אינטרנט!


האינטרנט הינו מדיום מאוד חשוב בתקשורת בין המפלגות השונות לציבור.

בבחירות האחרונות, מתמודדים רבים ממפלגות שונות הפעילו בלוג. בין אם בלוג קצת "ממוסחר" (או שמא אגיד, שיווקי, יחצ"ני וכו') כמו הבלוג של שלי יחימוביץ', או בלוגים קצת יותר אישיים, שעד היום חלקם פעילים כמו דב חנין, בבלוגו אדום ירוק, אריה אלדד , כמובן זוכרים כולם את הבלוגים של ליאור פרי ושל הגר צימרמן אני עלה גאה.

כמובן שפורץ הדרך היה רומן ברונפמן מהבחירה הדמוקרטית, שאף הפיץ פודקאסטים, ועוד רבים וטובים שבטח שכחתי.

ולאיזו מפלגה, לא היה לאף מועמד בלוג? נכון! למרצ. כנראה שזרמון לא מאמין באינטרנט...

באתר הבית של מרצ, בזמן הבחירות, הקרינו סרטי תעמולה בדף הבית. אבל מה ראו גולשי פיירפוקס כשרצו להיכנס לאתר המפלגה? נכון - ראו היכן שהיה אמור להיות הסרט, את הנזיפה הידועה ש"אתה לא משתמש באקספלורר, לכן לא מגיע לך לראות את הסרט שלנו, בלה בלה בלה". כתבתי מייל למנהל האתר, בשאלה למה גולשי פיירפוקס לא זכאים לראות גם את הסרטים הנפלאים של מרצ, אז הוא ענה לי בתשובה לקונית של "נעשה מאמצים לפתור את הבעיות בלה בלה בלה". כמובן שמעולם לא יכולתי לראות באתר סרט בדפדפן שבו אני גולש. כנראה שאם זרמון לא מאמין באינטרנט, הוא בטח גם לא מאמין במשתמשי הפיירפוקס...

אבל מה שהכי מרגיז אותי בניתוק של מרצ מהגולשים, זה בפורום הרשמי שלה בתפוז. חוץ מהעובדה שעדיין הפורום מפנה את הגולשים לאתר של מפלגת יחד (הלו, שמישהו יתעורר כבר!!!), בחודש האחרון הפורום נתון למתקפות חוזרות ונשנות של טרולים. ליתר דיוק, הפורום נשלט על ידי טרולים. כל עיסוקם של טרולים אלו, הוא לקלל אחד את השני בקללות הנוראיות ביותר. דיברתי בפוסט הקודם, על זילות יום השואה, אז הרי חלק מהקללות: "קאפו שפל, תומך ברצח יהודים", "לקח השואה מלחמה באנטישמים כמוך!". וכו' וכו'. לא אלאה אותכם בנושאים בני יותר ממאה תגובות, לגבי האם השמאל תרם לשואה, או הימין. ואתם שואלים מה עושים חברי הקהילה? הם מתחננים שיבוא איזה מנהל ויציל את הפורום. התגובה האחרונה כרגע בפורום היא של אחד החברים ה"נורמליים" שכותב:
"הדרעק והשרץ מזהמים את הפורום ו מינימאליסטי צריך להעיף את הבהמות האנטישמיות האלה!
עם כל יום שעובר, אני מתבייש שאני חלק מהמחנה שלהם
אני מבקש ממנהלי הפורום לחסום אותם כפי שעשו באתר המפלגה שלהם."

אבל מה, בפורום המפלגה הרשמי ישנם ארבעה מנהלים. אבל מעולם לא ראיתי ולו מנהל אחד שנמצא בפורום.

אבל כבר אמרתי שמרצ מנותקת מהאינטרנט, לא?


גילוי נאות: כותב שורות אלו הינו פעיל מפלגת מרצ בעבר ובהווה, הצביע בבחירות הקודמות למרצ, וגם מאוד מאוכזב ממרצ.
נכתב על ידי , 25/4/2006 21:04   בקטגוריות פוליטיקה, הגיגים  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה אני לא אוהב את יום השואה


אני לא יודע עד כמה יהיה פופולארי הפוסט הזה. אבל לא משנה. אם הייתי עושה בחיים כל דבר בשביל הפופולאריות שלי, כנראה הייתי במקום אחר.

אז היום בערב זהו יום השואה, או בשמו המלא: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בסמיכות ליום השנה למרד גטו ורשה. יש את כל הטקסים, הצפירה, הטלוויזיה שמשדרת רק דברים על השואה וכו'.

הרגשות שלי ליום הזה מאוד אמביולנטיים. אני זוכר את ששת המיליונים כל יום. אני באמת לא מבין את כל הטקסים הממלכתיים האלה סביב יום השואה. אני לא חושב שזה מדבר הרבה לאנשים. האם כראש הממשלה ידבר בעצרת על יום השואה, לכמה אנשים זה באמת ישנה? גם אם זה היה מישהו אחר, זה לא היה חודר. יום של אבל לאומי, של הקולקטיב, אבל כמה אנשים באמת רואים בטלוויזיה את כל סרטי המוות הנוראיים על השואה. וזה לא שהסרטים האלו לא חשובים, אלא שבימינו, להתנתק זה הרבה יותר קל - לקחת וידאו או די וי די, לגלוש באינטרנט, או סתם לנצל את היום.

הקולקטיב היום כבר לא משדר אל אף אחד, מושג המדינה התערער, הקולקטיב לא קיים, ואין פלא שהיום הזה לא עובד יותר.

אנחנו צריכים משהו אחר, משהו שונה. אני בשבילי, כואב לי כל יום על האירועים הנוראים האלו, אבל כשכל גוף שמכבד את עצמו, משווה בין מה שהממסד עושה לו, לשואה, אז משהו פה דפוק.

בפעם הראשונה בחיי, כששמעתי בדיחת שואה, זה היה ביד ושם, ביום השואה.
היום אני מבין יותר מאיפה זה מגיע.

בכל מקרה, היום ב- 22:10 בערוץ 10, סרטו של רומן פולנסקי - הפסנתרן


עדכון 25/4/06 20:05

מסתבר שאני בכלל לא היחיד שחושב כך.

נכתב על ידי , 24/4/2006 15:29   בקטגוריות הגיגים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 45

Skype:  idan_dor 

תמונה




53,854
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידן דורפמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידן דורפמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)