"החיים הם רק אשליה מתוקה, והמוות רק רוצה לנפץ אותה" |
| 5/2009
תהיות עצמיות משעשעות שכאלה
כולכם פה יודעים שאני לא כותב בבלוג הזה לעולם בערך אבל יש פעמים שחייבים לפרוק קצת, אז זה יהיה פה .כמו שתשימו לב התגובות פה גם מבוטלות אז תחסכו לעצמכם , אני כותב את זה רק בשביל שאני אוכל לראות את זה ושאני אוכל לדעת עוד כמה שנים איפה אני הייתי .
אני לא עומד לנקוט בשמות כי זה סתם יהיה מפגר, אבל באמת - איך את מעזה להוציא אותי כבנאדם המגעיל והמטריד שמציק לך כביכול ורוצה אותך כשאת לא רוצה אותי כשאת Literally זרקת את עצמך עליי באופן הכי גלוי שיכול להיות והפחת בי כל-כך הרבה תקווה? פתאום את לא רוצה ? לאן נעלם ה "אני רוצה, אבל לא כרגע" ?
כנראה שאנשים פשוט לא משתנים, עם כל הרצון הטוב, את עדיין אותה ילדה חמודה שאהבתי אז ועדיין יש לי רגשות אליה היום, אבל השריטות שלך פשוט כבדות מדי בשבילי, יום אחד את רוצה אותי , יום אחרי את לא, פעם את מאשימה את האלכוהול , פעם את אומרת שזה כי רצית - מה נסגר?
ובאמת, את יודעת מה? אני לא אותו בנאדם שהייתי לפני 3 שנים .
I don't desperately need you.
אם את לא רוצה אותי או יותר נכון , לא ברור לך מה לעזאזאל נסגר עם עצמך - Suit yourself. לא אכפת לי כבר, אני לא צריך אותך ברמה שאני עומד להפגע נפשית שוב, אני לא עומד שוב להגרר בשנתיים של דכאונות בגלל שאת מסובכת ולא ברורה ולא רוצה גם להיות ברורה באמת .
תקראי את השפתיים שלי - I DON'T NEED YOU.
אני בנאדם טוב, ודואג, ואיכפתי , ומשקיע מיליארד אחוז בכל בת זוג שיש לו ומי כמוך יודעת את זה
ויש לי המון תכונות איכותיות ואני יודע שהבחורה שתהיה איתי תהיה הכי מאושרת בעולם, כי אני לא אתפשר על פחות מזה
אז כפי הנראה, את לא תהיי המאושרת הזו. לצערי או לשמחתי , עדיין לא ברור. Only time will tell.
עד כאן הפריקה להיום,
שי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Big Guy