שירה / מירי מסיקה
את, שלא יודעת להבחין בין טוב לרע
בכל יום מתרסקת ואז שואלת "מה קרה?"
כל שעה יוצרת לך סיפור ללא מוצא
כל כך רוצה לגדול, אבל תמיד תהיי ילדה
את, שמנסה לגעת באור של כוכבים
לא נרדמת בלילות, עובדת בימים
רומן אחד רודף שני וככה כבר שנים
כמו סיגריה ישנה - נשרפת מבפנים
שירה, החיים עוד יחכו לך
היום יגווע עם רדת אור
ואת כבר לא תוכלי לזכור
את כל מה ששכחתי להגיד לך
את, שמתעוררת לתוך בוקר סגרירי
הגשם מנקה אותך, שקוף וריחני
אולי מחר סוף סוף תביני, תפסיקי לחפש
תתני להם את כל כולך שיעריכו מה שיש לך
שירה, החיים עוד יחכו לך...
אולי תרדי לרגע מרכבת ההרים,
תפסיקי להכניס לגוף עשן מבקבוקים
היי שקטה מול המראה, תראי לה כמה את יפה
אולי ביום אחד זה עוד יקרה לך
שירה, החיים עוד יחכו לך...
אנשים עוד יחייכו לך
השם שלך לבן טהור
ואת כבר לא תוכלי לזכור
את כל מה ששכחתי להגיד לך
שירה
"ביי בינתיים"
"ביי סקסית"
"חיים שלי"
"על מה את חושבת?"
"ראית פעם נסיכה עם שיער שחור?"
"כן! שלגיה."
"נוו בסדר.. אבל אין מקום לעוד אחת!"
"אני חולה קצת"
"על מי אתה חולה?"
"עלייך! אבל אמרתי קצת.."
"חחח... על מי אתה עובד?!..."
גלינג גלינג גליננננגגגג... פיףףף פיףף.. פווףףף!!!! - [אבק כוכבים..]
כן אני יודעת שזה הולך להיות כמו עוד פוסט ריאלי-אוטנטי כזה אבל לא סימפטי במיוחד.. מה לעשות?! גם לי [!!!!!!!!!!] יש ימים כאלה..
אז אוקיי..
זה מתחיל בזה שלא עברתי את המיונים למשלחת לארצות הברית בקיץ ל3 חודשים.. בסדר, אז לא רציתי את זה הכי בעולם.. אבל רציתי.. ומתאים לי להיעלם מהמקום המטורף הזה ל3 חודשים בקצה השני של העולם..
זה ממשיך בזה שקמתי היום ב5 בבוקר ונסעתי לחולון עם דנה כדי לעבור תיאוריה ופגשנו את מעין ושתיהן עברו ואני לא עברתי.. והיה דווקא דיי קל.. אבל ידעתי שאני לא מוכנה וסתם הלכתי במחשבה של "אולי יהיה לי מזל ואני אצליח לעבור".. אבל זה לא קרה..
וזה קשור לזה שאני לא מאמינה באנשים.. במה שהם אומרים לי.. מבטיחים לי. וקשה לי לסמוך עליהם.. ולא משנה מי הם יהיו! וזה מגיע לכל תחום ולכל שיחה בחיים שלי ובמהלך היום שלי. ונמאס לי מזה כבר! ובאמת שאני מנסה.. ואני מנסה וזה לא הולך לי. כי אנשים מאכזבים אותי.. וזה מתחיל בזה שאמא מבטיחה שהיא תיקח אותי ותחזיר אותי לאן שאני רוצה ובסוף לא עושה את זה.. וזה נגמר בזה שאני בודקת זמני רכבת במחשב ואניח מגיעה לתחנה ומגלה שזה לא זה.. [וזה לא בגלל שבדקתי לא נכון. זה פשוט כל הזמן משתנה].. והחוסר אמון הזה פוגע לי בפוולל דברים טובים.. וכמה אני יכולה להגיד לבנאדם "זה לא אתה זה אני" ?!?! כמה?! כמה אפשר?! וזה מעצבן, וזה מתסכל, וזה מבאס וזה חראא! סבבה?!..
עוד משהו שמעצבן אותי זה שאנשים מעצבנים מציקים לי בזמן שאני רוצה שאנשים אחרים יציקו לי..! וזה פשוט לא עובד.. לא עובד!
ואם כבר מדברים על אנשים מעצבנים.. נמאס לי מזה כבר.. זוכר שאמרתי לך שאני לא רודפת אחרי אנשים?!.. אז אני באמת לא.. ואם אתה מנסה לבדוק אותי בבקשה. ואחרי מה ששמעתי היום.... קיצר, פשוט נמאס לי.. דבר איתי. כי נמאס לי.
ונמאס לי לפתוח טלוויזיה ולראות טנקים מתפוצצים ויריות באוויר! נמאס לי! למה בת דודה שלי בקנדה יכולה לפתוח טלוויזיה ולראות בחדשות תחזית מזג האוויר וניצחונות בתחרויות אולימפיאדה.. ואני צריכה לפתוח טלוויזיה ולראות אנשים מסולקים מהבתים שלהם בגוש קטיף וחיילים נלחמים ונהרגים!?! למה?!?! למה זה צריך להיות ככה..? או אולי למה זה חייב להיות ככה??
נמאס לי שכבר מיום שבת אני ואמא שלי לא מדברות ואני מריגשה שהיא רק מנסה להיכנס בי..
אמרת לי שזה בגלל ששתינו בחופש ואנחנו כל הזמן ביחד בבית ומשעמם לנו אז אנחנו רבות. אז זה לא ככה! היא כל יום בחופש הזה יצאה עם אילון ודנה לבלות.. ואני גם בקושי הייתי בבית.. אבל בוא נגיד שהיו לנו כמה שעות טובות ביום להיות ביחד בבית.. אז סבבה שיעמם ורבנו.. אבל נגיד שזו הסיבה טוב?.. אז למה היום אחרי שכקמתי ב5 ויצאתי ב6 בבקר מהבית, למה אז היא מתקשרת אליי ואומרת לי להחליף סרט כשהיא יודעת שאני מחכה כבר חודש ללכת עם חברה לסרט הספציפי הזה.. ולמה? כי היא רוצה שבשבת נראה אותו כל המשפחה ביחד! למה דווקא את הסרט הזה?!?! חסרים סרטים!? דווקא!???! ושלא יעיזו להגיד לי שאני סתם מתעצבנת.. כי אני לא.
והיום כשקניתי מגפיים במקום להגיד לי תתחדשי היא אמרה לי שהיה מבצע בחנות אחרת 2 זוגות ב240 ש"ח.. כשאני קניתי 1 ב200! זה מעצבן!!!!!
וזה מרגיז אותי שאני לא מצליחה לחסוך כסף.. ואני מוציאה כל יום מינימום 100 שקל על כלום.
וזהו.. סיימתי.
הדבר היחיד טוב שקרה לי היום זה שהייתי בעבודה של אבא ואני אוהבת להיות שם.
ושקניתי מגפיים שאני ממש אוהבת.
מחר חוזרים ללמוד?!
מדינה מטומטמת.. ראש ממשלה מפגר!
לילה טוב
נעה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
