זאב בודד

טוב למרות שאף אחד לא קורא את הבלוג הזה בכלל אני ירשום את זה

קודם כל לא עידכנתי יחסית הרבה זמן בגלל שאני עצלן, בגלל שלא היה לי כוח לעדכן, ובגלל שאני לא רוצה להתחיל לירשום כמה רע לי ולנסות לחפש ניחומים אצל אנשים אחרים ככה שאני מעדיף לא לעדכן במצבים כאלו, למרות שאני בכל מיקרה שבועות האחרונים מרגיש ממש חרא אבל זה לא משנה וגם לא יודע עד כמה אכפת לי מה קורה איתי.

לעכשיו לסיפור אחר לגמרי

ביום ראשון הלכתי דיי כהרגלי לתחנת האוטובוס ליסוע לבית הספר, הגעתי לשם וישר צומת ליבי נימשכה למישהי שעמדה בתחנה, העיניים שלי כל הזמן נטו להביט עליה ולא ממש יש לי מושג למה, כניראה היא סיקרנה אותי בצורה מסויימת. חשדתי שהיא איתי ומבית הספר וצדקתי, היא עמדה שם עם עוד נערה ונער והיה נידמה לי שהם בכיתה י"ב ואם אני לא טועה גם צדקתי בסופו של דבר. לאחר כדקה 1 הגיע האוטובוס, עליתי עליו וגם הם עלו עליו, היתיישבתי דיי כהרגלי בסוף האוטובוס והעיניים שלי כל הזמן איכשהו נחו עליה. לאחר כ5 דקות הם שלושתם עברו אחורה, במקום שבו יש 4 כיסאות אשר מופנים אחד לשני וזה היה בדיוק לפני. במשך הנסיעה ניסיתי להיסתכל דרך החלון דיי כהרגלי, אבל הייתה לי בעיה העיניים שלי כל הזמן חזרו להיסתכל עליה, וזה היה ניראה לי מוזר, כן היא יפה אבל לא נימשכתי אליה בכלל מבחינה של אהבה או משהו דומה. לאחר כמה זמן של נסיעה העיניים שלי בדיוק ניתפסו על ידי העיניים שלה וראיתי משהו מדהים ראיתי פשוט את העיניים הכי יפות שראיתי בכל ימי חיי. ניסיתי לברר מי זאת ובסוף גיליתי שהיא באמת מבית הספר שלי ומהמגמה שחשבתי וכפי שאמרתי אם אני לא טועה גם צדקתי בזה שהיא מי"ב, מצאתי תמונה שלה. אבל דבר אחד הפתיע אותי, העיניים שלה היו שונות, מכאן היו 2 אפשרויות של מה שקורה, הראשונה זה שצבע העיניים שלה מישתנה כמו שקורה לכמה אנשים שאני מכיר אבל האפשרות הזאת לא כל כך סבירה, האפשרות השניה היא שראיתי את העיניים של מישהו אחר בעיניים שלה. איך זה אפשרי? זה פשוט מאוד אני מרבה לחבר בין זיכרונות למציאות וחשבתי שכניראה אלה עיניים שכבר ראיתי בעבר אבל לא ההיתי בטוח מתי ולא היה לי מושג של מי הן. בלילה העיניים האלה הופיעו מולי שוב בחלום. עד יום רביעי ניסיתי לגלות של מי הן אותן העיניים ובסוף גיליתי, ראיתי את העיניים האלה כבר הרבה פעמים אבל רק פעמים ראיתי אותן בבירור. בפעם הראשונה זה היה ביום הראשון של הלימודים בכיתה ז' ובפעם השניה זה קרה בדצמבר של 2005 כישבתי בקצה הכיתה ודיברתי עם מקס ועם הילדה שאלה העיניים שלה, על השאלה מי זאת ועל השאלה של מי אותן עיניים אני לא יענה משום שזה לא כל כך משנה. 

משהו אחר שקרה לי בזמן האחרון

ליפני כמה זמן פגשתי חבר מאוד וותיק שלי, לא ראיתי אותו כבר 10 שנים ובמיקרה גם לו וגם לי קוראים דימה. הוא אמר לי שאני לא הישתנתי, לא הבנתי בהתחלה למה הוא היתכוון, אבל יום למחרת כבר הבנתי. בהתחלה חשבתי שזה משונה ואפילו זה נישמע לי מצחיק מאט, הרי עברו כבר 10 שנים המראה שלי ממש הישתנה וגם האופי שלי הישתנה פחות או יותר. הוא לא היתכוון למראה שלי כשהוא אמר זאת, הוא היתכוון לאופי שלי, והבנתי בדיוק למה הוא היתכוון, אנחנו לא מישתנים כמעט, בכל זמן שעובר אנחנו מסתירים את עצמנו יותר ויותר ומחילים את אותם דברים בשקרים והדברים האמיתיים נימצאים בתוכנו אולי חבויים ואולי לא אבל הם עדיין שם ביפנים.

עלתה במוחי השאלה אחרי שפגשתי אותו, למה אנשים אומרים לאנשים אחרים להיסתכל להם בעיניים כשהם רוצים שלא ישקרו. עלו במוחי גם מיספר תשובות אפשריות. הראשונה היא שכמיסתכלים לתוך העיניים של מישהו אחר אז נילחצים וקשה הרבה יותר לשקר כי עלולים להיתפס ולא רוצים להיתפס בשקר אף פעם. האפשרות השניה היא שכשמיסתכלים בעישון אז רואים את ההישתקפות שלך וקשה לשק לעצמך כי אתה כבר יודע אבל מצד שני אנחנו משקרים כל החיים ואנחנו משקרים הרבה לאחרים ואנחנו גם משקרים לעצמינו גם אם זה בכוונה וגם אם לא אבל זה קשה לשקר לעצמך בכוונה אבל בכל מיקרה אפשרי. האפשרות השלישית היא היא מוזרה אבל גם זה נכון לדעתי והיא שכשרואים את הרישתית(החלק מסביב לעישון) אז רואים את הדבר הכי יפה שיש וכמעט מהופנטים ואז ממש קשה לשקר(ניסיתי את זה וזה באמת קשה לשקר או להגיד לא).

עכשיו הדבר האולי הכי פחות בא לי להגיד הוא:

כניראה שבסוף השנה אני יגיד להית' שבח, זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי אבל אני לא יכול יותר

אם הציונים שלי לא יגרמו לכך שההורים שלי יעבירו אותי לבית ספר אחר אז עדיין יש את הסיכוי שאני יבקש לעבור בית ספר

והסיבה היא שקשה לי מאוד בשבח, לא מהבחינה הלימודית, מבחינה אחרת, אני גם מעדיף שלא לספר עליה

אבל מצד שני אני ממש אוהב את בית הספר ואני מעדיף אותו מאשר מקום אחר, אבל השאלה עכשיו היא מה עדיף להיות במקום שאני אוהב אבל ליסבול טיפה, או להיות במקום שאני לא אוהב ולהיסתכן בליסבול עוד יותר?