האדם כל הזמן מחפש אחר היופי והשלמות.
זה כמובן דבר טיבעי לחפש דברים יותר טובים ויפים, אבל זה חסר ערך משום שהשלמות לא קיימת בשום מקום ובו זמנית היא קיימת בכולנו.
אנחנו גם מחפשים יופי, שהדברים יראו יותר יפה, אבל אם נעצור ונביט סביבינו אז ניראה שאנחנו רק הורסים את כל היופי שכבר קיים ובימקומו מיצרים זבל.
חלק מהאנשים מנסים רק להיראות יותר טוב אבל הם שוכחים שהיופי האמיתי בא מבפנים, ובגלל זה כניראה ככה ניראה העולם שלנו.
למה שהיתכוונתי בזה ש"העולם ניראה ככה" זה שאם להיסתכל מסביב כמעט לאף אחד מסביבינו אין כבוד כלפי אחרים.
אם בן אדם עכשיו ילך ברחוב ולא היה חוק שאומר לנו שאם אנחנו עוברים ליד מישהו שזקוק לעזרה ואנחנו לא עוזרים לו אז הוא לא היה עוזר לו בכלל.
אז אני לא מבין דבר אחד אם האדם מחפש כל הזמן את השלמות כשהיא מקיפה אותו מכל כיוון ומחפש את היופי שהוא הורס אז מה הוא מנסה לעשות?
האם האדם הפשוט הוא כל כך עיוור שהוא לא רואה מה הוא עושה?
האם זאת מטרת הקידמה? להרוס לנו את החיים?
הקידמה של הנשק גרמה להריגת המוני אנשים, הקידמה של התעשה הורסת את היופי בעולם, את הימים והנהרות מזהמת ואת היערות משמידה
אז איך אפשר ליקרוא לזה קידמה בכלל? כשהמוח שלנו רק חוזר אחורה
כן אולי עכשיו בבמוצא אדם חיי 80 שנה ולא 30 שנה ולא סובלים מכל כך הרבה מחלות אבל האם זה היה שווה את זה?
במילים אחרות אנחנו משמידים את החיפוש שלנו
אנחנו מחפשים את היופי שאנחנו הורסים
ואנחנו מחפשים את השלמות אשר אנחנו בעצמינו הורסים אותה כשהיא נימצא כל הזמן בתוכינו