זאב בודד

טוב למרות שאף אחד לא קורא את הבלוג הזה בכלל אני ירשום את זה

קודם כל לא עידכנתי יחסית הרבה זמן בגלל שאני עצלן, בגלל שלא היה לי כוח לעדכן, ובגלל שאני לא רוצה להתחיל לירשום כמה רע לי ולנסות לחפש ניחומים אצל אנשים אחרים ככה שאני מעדיף לא לעדכן במצבים כאלו, למרות שאני בכל מיקרה שבועות האחרונים מרגיש ממש חרא אבל זה לא משנה וגם לא יודע עד כמה אכפת לי מה קורה איתי.

לעכשיו לסיפור אחר לגמרי

ביום ראשון הלכתי דיי כהרגלי לתחנת האוטובוס ליסוע לבית הספר, הגעתי לשם וישר צומת ליבי נימשכה למישהי שעמדה בתחנה, העיניים שלי כל הזמן נטו להביט עליה ולא ממש יש לי מושג למה, כניראה היא סיקרנה אותי בצורה מסויימת. חשדתי שהיא איתי ומבית הספר וצדקתי, היא עמדה שם עם עוד נערה ונער והיה נידמה לי שהם בכיתה י"ב ואם אני לא טועה גם צדקתי בסופו של דבר. לאחר כדקה 1 הגיע האוטובוס, עליתי עליו וגם הם עלו עליו, היתיישבתי דיי כהרגלי בסוף האוטובוס והעיניים שלי כל הזמן איכשהו נחו עליה. לאחר כ5 דקות הם שלושתם עברו אחורה, במקום שבו יש 4 כיסאות אשר מופנים אחד לשני וזה היה בדיוק לפני. במשך הנסיעה ניסיתי להיסתכל דרך החלון דיי כהרגלי, אבל הייתה לי בעיה העיניים שלי כל הזמן חזרו להיסתכל עליה, וזה היה ניראה לי מוזר, כן היא יפה אבל לא נימשכתי אליה בכלל מבחינה של אהבה או משהו דומה. לאחר כמה זמן של נסיעה העיניים שלי בדיוק ניתפסו על ידי העיניים שלה וראיתי משהו מדהים ראיתי פשוט את העיניים הכי יפות שראיתי בכל ימי חיי. ניסיתי לברר מי זאת ובסוף גיליתי שהיא באמת מבית הספר שלי ומהמגמה שחשבתי וכפי שאמרתי אם אני לא טועה גם צדקתי בזה שהיא מי"ב, מצאתי תמונה שלה. אבל דבר אחד הפתיע אותי, העיניים שלה היו שונות, מכאן היו 2 אפשרויות של מה שקורה, הראשונה זה שצבע העיניים שלה מישתנה כמו שקורה לכמה אנשים שאני מכיר אבל האפשרות הזאת לא כל כך סבירה, האפשרות השניה היא שראיתי את העיניים של מישהו אחר בעיניים שלה. איך זה אפשרי? זה פשוט מאוד אני מרבה לחבר בין זיכרונות למציאות וחשבתי שכניראה אלה עיניים שכבר ראיתי בעבר אבל לא ההיתי בטוח מתי ולא היה לי מושג של מי הן. בלילה העיניים האלה הופיעו מולי שוב בחלום. עד יום רביעי ניסיתי לגלות של מי הן אותן העיניים ובסוף גיליתי, ראיתי את העיניים האלה כבר הרבה פעמים אבל רק פעמים ראיתי אותן בבירור. בפעם הראשונה זה היה ביום הראשון של הלימודים בכיתה ז' ובפעם השניה זה קרה בדצמבר של 2005 כישבתי בקצה הכיתה ודיברתי עם מקס ועם הילדה שאלה העיניים שלה, על השאלה מי זאת ועל השאלה של מי אותן עיניים אני לא יענה משום שזה לא כל כך משנה. 

משהו אחר שקרה לי בזמן האחרון

ליפני כמה זמן פגשתי חבר מאוד וותיק שלי, לא ראיתי אותו כבר 10 שנים ובמיקרה גם לו וגם לי קוראים דימה. הוא אמר לי שאני לא הישתנתי, לא הבנתי בהתחלה למה הוא היתכוון, אבל יום למחרת כבר הבנתי. בהתחלה חשבתי שזה משונה ואפילו זה נישמע לי מצחיק מאט, הרי עברו כבר 10 שנים המראה שלי ממש הישתנה וגם האופי שלי הישתנה פחות או יותר. הוא לא היתכוון למראה שלי כשהוא אמר זאת, הוא היתכוון לאופי שלי, והבנתי בדיוק למה הוא היתכוון, אנחנו לא מישתנים כמעט, בכל זמן שעובר אנחנו מסתירים את עצמנו יותר ויותר ומחילים את אותם דברים בשקרים והדברים האמיתיים נימצאים בתוכנו אולי חבויים ואולי לא אבל הם עדיין שם ביפנים.

עלתה במוחי השאלה אחרי שפגשתי אותו, למה אנשים אומרים לאנשים אחרים להיסתכל להם בעיניים כשהם רוצים שלא ישקרו. עלו במוחי גם מיספר תשובות אפשריות. הראשונה היא שכמיסתכלים לתוך העיניים של מישהו אחר אז נילחצים וקשה הרבה יותר לשקר כי עלולים להיתפס ולא רוצים להיתפס בשקר אף פעם. האפשרות השניה היא שכשמיסתכלים בעישון אז רואים את ההישתקפות שלך וקשה לשק לעצמך כי אתה כבר יודע אבל מצד שני אנחנו משקרים כל החיים ואנחנו משקרים הרבה לאחרים ואנחנו גם משקרים לעצמינו גם אם זה בכוונה וגם אם לא אבל זה קשה לשקר לעצמך בכוונה אבל בכל מיקרה אפשרי. האפשרות השלישית היא היא מוזרה אבל גם זה נכון לדעתי והיא שכשרואים את הרישתית(החלק מסביב לעישון) אז רואים את הדבר הכי יפה שיש וכמעט מהופנטים ואז ממש קשה לשקר(ניסיתי את זה וזה באמת קשה לשקר או להגיד לא).

עכשיו הדבר האולי הכי פחות בא לי להגיד הוא:

כניראה שבסוף השנה אני יגיד להית' שבח, זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי אבל אני לא יכול יותר

אם הציונים שלי לא יגרמו לכך שההורים שלי יעבירו אותי לבית ספר אחר אז עדיין יש את הסיכוי שאני יבקש לעבור בית ספר

והסיבה היא שקשה לי מאוד בשבח, לא מהבחינה הלימודית, מבחינה אחרת, אני גם מעדיף שלא לספר עליה

אבל מצד שני אני ממש אוהב את בית הספר ואני מעדיף אותו מאשר מקום אחר, אבל השאלה עכשיו היא מה עדיף להיות במקום שאני אוהב אבל ליסבול טיפה, או להיות במקום שאני לא אוהב ולהיסתכן בליסבול עוד יותר?

היה לנו טיול שנתי בימים ראשון עד שלישי

הטיול נחמד

היה לנו מדריך מצויין

היו לנו מסלולים נחמדים

הלילות היו נחמדים אבל לא יותר מזה

היה דיסקוטק שכשניכנסתי אליו כאב לי הראש בגלל שהיה שם מחניק מאוד

ביום למחורת הטיול קמתי ב7 בבוקר

למרות שאני הבן אדם שישן הכי פחות בכל הטיול וזה יוצא שעתים וחצי ב2 לילות של טיול

חישבתי את כל מה שההיתי צריה לעשות באותו היום

וב9 הלכתי להיתקלח(המים היו ממש קפואים אבל זה לא ממש הזיז לי כי היו לי דאגות אחרות)

אחרי זה אכלתי ויצאתי בסופו של דבר ב10 מהבית

נסעתי לבית הספר והגעתי בערך ב11

חיכית שעה לאוטובוס אחר כדי להגיע לאן שההיתי צריך

הגעתי לשם בערך ב12:30

והתחלתי ללכת לכיוון ההפוך ממה שההיתי צריך ללכת

לאחר כחצי שעה נימעס לי והיתקשרתי לאיליה לבקש ממנו הפניות לרחוב אחד(בלי שהוא ידע משהו אני מודה)

ואיליה מיצטער שלא סיפרתי לך קודם לכן

לאחר מכן גיליתי איך להגיע לחנות פרחים באזור(אני לא יכול להגיד ממי כי זה יכול לגלות הכל)

וקניתי פרחים

לאחר מכן שיגעתי את איליה עוד הרבה מאוד והוא הצליח בסופו של דבר לכוון אותי עד למקום שההיתי צריך

משם כבר הגעתי לבית של מי שאני אוהב

הקשתי בדלת הצגתי את עצמי כמישלוח פרחים

וניכנסתי והיא ניראתה לפחות בישבילי מותפעת

בסופו של דבר ההיתי אצלה שעתיים וחצי ושכחתי להגיד לה רק דבר 1

שאני אוהב אותה(אל תישאלו איך זה אני כבר יודע שאני אידיוט)

לאחר שהגעתי הביתה ניזכרתי שזה מה ששכחתי להגיד והיתקשרתי אבל הפאלפון זה לא המקום המתאים להגיד את זה

בסופו של דבר לא אמרתי כלום באותו היום

מכאן הכל הולך ומיסתבך

למחרת ביום חמישי

בימום להגיד לה מה אני מרגיש

אני רשמתי לה את זה על דף והראתי לה על דף

היא ניראתה מופתעת וחוץ מזה אני לא ממש זוכר משהו

אני רק יודע שמאותה דקה אני מרגיש בכל שניה שעוברת רע יותר ויותר והערכה העצמית שלי יורדת כל הזמן

ואני כבר לא מסוגל להביט מראה וליראות את אותו האידיוט והפחדן והמוג לב שלא יכל להגיד 3 מילים

את 3 המילים: "I LOVE YOU"

אני מחכה רק למישפט אחד ואני מוכן לסיים את חיי

אם מישהו רוצה להגיד לי משהו בסיגנון "קבל צומי" כמו שאני תמיד רואה בפורומים

אז שלא יגיב מראש ויסתלק מפה

עכשיו אני חייב להוסיף שיר כדי שאני יתעודד בכל פעם שאני יראה את הפוסט הזה

זה שיר של QUEEN והשם של השיר זה LOVE OF MY LIFE

Love of my life, you've hurt me 
You've broken my heart and now you leave me 
Love of my life, can't you see 
Bring it back, bring it back 
Don't take it away from me 
Because you don't know what it means to me 

Love of my life, don't leave me 
You stolen my love you know desert me 
Love of my life can't you see 
Bring it back, bring it back 
Don't take it away from me 
Because you don't know what it means to me 

You won't remember when this is flown over 
And everything's all by the way 
When I grow older I will be there at your side 
To remind you how I still love you 
I still love you 

Back, hurry back 
Don't take it away from me 
Because you don't know what it means to me 
Love of my life 
Love of my life

טוב ניכנסתי לבלוג של מאשה וראיתי את זה

אז ניכנסתי לקישור ראיתי שזה שאלון נחמד

עכשיו התחלתי לענות עליו ויצא לי שאני 25% מסוכן לסביבה

ואישכהו זה לא היסתדר לי שמאשה מסוכנת יותר ממני

אז בדקתי הכל שוב וראיתי שלא סימנתי שאני גיזעני(לא יודע למה אבל אני לא מצליח ליסבול כושים כניראה בגלל כמה היתקלויות לא נעימות איתם בחיים שלי)

אז סימנתי את זה יצא לי שאני 30% מסוכן לסביבה והנה זה

עכשיו מיתעוררת אצלי השאלה

איך אני כל כך מסוכן לסביבה אם אני ממש רגוע רוב הזמן?(לא נדבר על הזמן שאני לא רגוע אז המיספר שיצא לי מפחית מערכו)

ועוד משהו שמעניין אותי בזמן האחרון

מעניין אותי לדעת איך אנשים מתארים אותי?

ואני מיתכוון איך הם יכולים לתאר אותי