הלב אומר, המוח מאשר והיד רושמת

בדרך כלל אני הולכת על שביל דק, נשענת על המחשבות הלא רצויות של "מה יגידו", אז שיגידו. אני לומדת את זה לאט לאט. לא הכל חייב להיות מושלם - שלמות זה דבר משעמם - לא הכל חייב להיות טוב, במיוחד לא הכל חייב להיות נכון. מי יודע מה זה נכון בכלל.

אני מוותרת בקלות כ"כ הרבה פעמיים שאני לא יודעת מה אני רוצה. ואת הדברים שאני כן רוצה, אני יודעת שאני לא אצליח להשיג.

אני לא יודעת מה יהיה בעתיד, אין לי תכנונים לגביו כרגע, אני עובדת ולא מוצאת את עצמי מאושרת מכך לגמריי. יש לי את הרגעים שלי, רגעים שבהם אני מרגישה שהכל בסדר ושהכל יהיה בסדר.

אני מוצאת את עצמי בשאר הזמן חיה בין לבין. מביטה על העולם דרך חלון האוטובוס ונותנת למוזיקה להכתיב לי את המחשבות. הנוף לא משתנה, המוזיקה לא משתנה, ולפעמיים גם האנשים לא משתנים. אותם אנשים שמחכים באותה שעה לאותו אוטובוס שייקח אותם לאותו מקום שבו הם היו יום לפני, וביום שלפני כן.

ולמה אנחנו עושים את זה? אולי זה בשביל ההרגשה שאנחנו עושים משהו, אולי זה הצורך להשתייך למקום מסויים, סיכוי טוב שמדובר בכסף, אחרי הכל אי אפשר לחיות על אוויר בלבד. ואולי זאת העובדה שאנחנו לא אוהבים להיות לבד. שאנחנו מרגישים טוב שיש אנשים אחרים לידינו. אנשים שהם דומים לנו, שונים מאיתנו, שגורמים לנו לצחוק, שמעצבנים אותנו, אנשים שסתם יושבים לידינו ובסופו של דבר אנחנו שם, ביחד, יושבים ושותקים.

הייתי שמחה להרגיש בגילי פעם אחת, אבל אני לא יודעת איך אני אמורה להתנהג. מה זאת אומרת להתנהג בגיל שלך? האם זה אומר שבגיל 16 אני חייבת למרוד בהוריי ולטרוק דלתות ולהקשיב לאביב גפן? האם זה אומר שבגיל 24 אני צריכה לצאת לפיק-אפ ברים, להתנהג מסתורית ולשכב בדייט השני? האם זה אומר שבגיל 27 אני צריכה להתחתן ולהביא ילדים לעולם לפני שהשעון הביולוגי שתמיד אוהבים להזכיר אותו יפסיק לעבוד? אז שיפסיק. אין קביעה בעולם איך אני אמורה להתנהג. אני לא אוהבת את אביב גפן, אני לא רוצה לשכב בדייט השני, ואני בהחלט לא רוצה להביא ילדים לעולם. אז מה אני כן אמורה לעשות, זאת השאלה ההגיונית...

לדעתי, אני אכתוב את השורות האחרונות ואלך לעשות את מה שאני רוצה...

I looked out this morning and the sun was gone
Turned on some music to start my day
I lost myself in a familiar song
I closed my eyes and I slipped away


Its more than a feeling, when I hear that old song they used
to play
I begin dreaming


Boston - More Than A Feeling