ריב אחר ריב אחר ריב אחר ריב..ריב ריב ריב
די! נמאס כבר!
כאבי תופת ממלאים את גרוני בזמן שאני מכריחה אתת עצמי לשתוק,
והעיניים שורפות כבר מהניסיון לעצור את הדמעות.
אני נאבקת עם עצמי בזמן שאת צועקת,
וכבר נמאס באמת שנמאס , הייתי רוצה שרק תשתקי לדקה.
למה את כזאת עקשנית?
הבנתי את הכוונה שלך, למה את לא יכולה להניח לזה?
כל כמה דקות את נזכרת במשהו חדש , אפילו לא קשור , העיקר להוציא אותי אשמה.
את כועסת וזה רק מרגיז אותי עוד יותר.
לפעמים אני פשוט מתה לצעוק ''תסתמי''