לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2011

נודניק


למשמרות בוקר אני קמה ברבע לשש. לפחות אני מכוונת את השעון לחמש וחצי או רבע לשש. בזמן האחרון אני מושכת את הזמן עד שש ורק אח"כ מתעוררת. פשוט כל כך קר ומבאס לצאת, אבל בשש אני כבר מרימה את עצמי ואומרת לעצמי שיהיה הרבה יותר מבאס לאחר.

 

לוקח לי דקות ספורות להתארגן. אם אני עובדת בוקר, אז אני מכינה לי את האוכל כבר ערב לפני זה בקופסא. אם לא הכנתי, אז אני גם לא אכין בבוקר, אני מעדיפה לקנות אוכל מוכן בקפיטריה בעבודה. בכל מקרה, אני לא מבקשת שיכינו לי. בגיל 24 אני חושבת שזה קצת מוגזם שיכינו לי סנדוויצ'ים.

 

בכל מקרה, קצת מביך להודות בזה, אבל אחרי שאני מתלבשת ומאורגנת כמעט לגמרי אני חוזרת בימים האחרונים מתחת לפוך החם לגנוב עוד כמה דקות של שינה. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא, אבל ככה אני מקשה על עצמי פעמיים, כי אני צריכה לצאת עוד פעם מהמיטה, אבל המיטה פשוט קוראת לי, מה אני אעשה.

 

למשמרות ערב אני יכולה להתעורר מתי שבא לי, אבל בדרך כלל אני לא מושכת את זה מעבר לשמונה וחצי. חבל לי לבזבז ככה את הבוקר. לא שאני עושה משהו משמעותי אחרי זה, אבל בא לי להיות ערה בבוקר החופשי שלי. ואז אני יוצאת ברבע לאחת כדי להגיע בסביבות שתיים בצהריים לעבודה.

 

ויש את שישי-שבת. אם אני עובדת ביום שישי אז זה אותו דבר כמו לקום למשמרת בוקר רק באסה כפולה ומכופלת. אם אני לא עובדת, אז בדרך כלל אני לא מכוונת שעון. הייתי רוצה להגיד שזה כמו בסרטים, שקרן שמש פוגעת בחלוני ומעירה אותי ברכות עם מוזיקה נעימה ברקע שמלווה את ההתמתחות שלי אחרי לילה של חלומות מתוקים, אבל למען האמת זה הכי לא ככה.

 

בשישי שבת יש לי שעון מעורר מיוחד. הוא בדרך כלל נכבה רק כשאני מתייאשת ומבינה שאני לא הולכת להירדם שוב. אם אני מצליחה להירדם זה רק לעוד שעה אחת. זה כמובן האחיין החמוד, שעירני כבר משבע בבוקר באופן קבוע ומתחיל לדבר עם עצמו. לא ממלמל חלילה, אלא צועק לאוויר הברות חסרות כל משמעות עבורנו, אבל כנראה שזה מאוד חשוב בשבילו אם הוא קם בשבע בבוקר בשבת בשביל זה.

 

כאמור כשאני כבר מחליטה לקום הוא מפסיק לדבר ונרדם בעצמו. מיותר לציין שאחרי שהעיר אותי "ברוב חוצפתו" הוא לא מכין לי סנדביץ' לארוחת בוקר. אפילו לא קרקר. חוצפן חמוד שכמוהו.

 

זה היה הפוסט הראשון דרך המחשב הנייד החדש שלי. בסוף זה מה שהחלטתי לקנות ואת הקניה של הסמראטפון אדחה לזמן אחר עם רווחה כלכלית יחסית.

 

הלכתי להכין שיעורי בית. אני צריכה לכתוב סיפור ואין לי מושג על מה.

בובי

נכתב על ידי בּוֹבִּי , 3/12/2011 12:45  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בובי ב-5/12/2011 21:00




141,433
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבּוֹבִּי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בּוֹבִּי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)