מיד אחרי שסיימתי את הפוסט הקודם אחותי הביאה חומר לפוסט חדש- הדואר שהגיע.

כמה מכתבים נחתו על שולחני (הדמיוני- אין לי באמת שולחן):

הראשון- מכתב מביטוח לאומי. כן כן, עוד אחד. אני חושבת שאני עומדת על מספר דו ספרתי של מכתבים מתחילת השנה. הפעם הם חייבים לי כסף שבטח אני אראה אותו כרגיל תוך כמה ימים בחשבון הבנק. כבר למדתי שככל שמדובר בהחזרים הם הוגנים.

השני- בזק בינלאומי המתועבים. אחרי השיחה הקודמת עם קשרי הלקוחות שלהם, מה שסיכמנו זה שמבטלים את המנוי ומוחקים לנו את החיוב שחזר בעקבות ביטול ההרשאה בבנק. כמובן שזה לא מנע מהם לשלוח מכתב שעלינו להסדיר את החוב שנמחק. התקשרתי למוקד הגביה שלהם, ההמתנה הייתה ארוכה. ככל שחלפו השניות הרגשתי איך הווריד במצח שלי מתחיל לפעום, וזה לא קורה הרבה למרות הגנים המזרחיים שלי. בכל מקרה, ענתה לי נציגה מאוד חביבה, אבל כבר התפוצצו העצבים שלי. לא צעקתי אמנם, אבל גם דיברתי בתקיפות ולא נתתי לה להשחיל מילה. היא אמרה שמה שאותה נציגה מקשרי לקוחות אמרה לי אולי לא התעדכן וזה לוקח כמה ימים, אבל אמרתי לה שזה לא יכול להיות שזה עדיין לא התעדכן, כי זה היה בתחילת החודש, לפני שלושה שבועות. בקיצור, המתנתי כמה שניות והיא אמרה לי שהיא מקזזת את החוב הזה, המתנתי עוד כמה דקות והיא עשתה את זה כשעוד הייתי בשיחה איתה ואחרי זה נתנה לי גם מספר אישור. אחרי כל זה, הווריד נרגע ודווקא שמתי לב שהיא נחמדה מאוד. הודיתי לה ואיחלתי לה חג שמח. אני מאוד מקווה שלא נקבל מכתבים מהם. לגבי מה שכבר גבו מאיתנו התייאשתי- שיקנו בזה מוצרי חלב מקולקלים ושתכאב להם הבטן (שונאת את הביטוי "שילך להם לתרופות"- יש גנבים שלא מגיעה להם תרופה). אני לא מאמינה שנקבל תשובה חיובית מכל הגופים שפניתי אליהם.

השלישי- מכתב מאוניברסיטת בר אילן. קצת פחות משבועיים אחרי קיבלתי מכתב על זה שהתקבלתי לכל שלוש העדיפויות שלי. עכשיו כל מה שנותר לי זה לבחור. תקשורת זה בטוח, כי בחרתי בתקשורת בכל אחת מהעדיפויות שלי, השאלה עם מה אני אשלב את לימודי התקשורת. אני באמת לא יודעת. כל פעם משתנה דעתי בקשר לזה. קרימינולוגיה, מדעי המדינה או לשון עברית? זה הולך להיות העתיד שלי בשלוש השנים הקרובות.

אז הייתי חרוצה במיוחד היום ובניתי את המערכת הפוטנציאלית לכל אחת מהאופציות. כן, בניתי מערכת באקסל וסימנתי בצבעים איזה קורסים בסמסטר א', איזה קורסים בסמסטר ב' ואיזה קורסים שנתיים כדי לבדוק מה הכי אופטימלי לשילוב עם עבודה, וזה נתן לי גם הזדמנות לעבור על הקורסים ולראות מה יותר מעניין אותי. לשון עברית- עם כל הכבוד לשפה האהובה עליי בעולם, אני חושבת שאני אפגין את חיבתי בדרכים אחרות לשפה העברית- אכתוב לה אגרת ברכה בכל חג, אבל אוותר על קורסים בלשון. יש שם כמה קורסים מעניינים, אבל יש גם קורסים שאני רואה את עצמי נרדמת בהם. גם יש איזו תחושה שהמחלקה הזאת מאובקת וזקנה ושכל מה שאמצא שם אלה סטודנטים חננות ממושקפים שמשלבים לשון עם ארכיאולוגיה. לא בשבילי. הידד! הצלחתי לצמצם את האפשרויות.

בנוגע לקרימינולוגיה ומדעי המדינה התחרות מאוד צמודה. אמנם בקרימינולוגיה יש פחות קורסים כמדומני (לפחות בשנה הראשונה), אבל הפיזור שלהם לאורך השבוע לאו דווקא יותר נוח ממדעי המדינה. לעומת זאת, במדעי המדינה הקורסים נשמעים לי יותר מעניינים, הימים יותר מרוכזים ואין כמעט חלונות בין שיעור לשיעור וגם במידה וארצה בעתיד פתוחה לי האפשרות לתואר שני בתחום ללא השלמות. חוץ מזה שיש לי חברה שסיימה בדיוק את התואר הזה וזה לא רע שיהיו לי סיכומים על כל הקורסים ומידע מקדים שיתן לי קצת יתרון לפני שאני מתחילה ללמוד. אז זהו, אני חושבת שהחלטתי. תקשורת- מדעי המדינה, הנה אני באה! ויחד איתי באים 3300 שקלים של מקדמה שאני צריכה לשלם. דמעות, דמעות, דמעות.

חג שמח,

בובי