כבר בערך שבועיים שאני סובלת מבחילות נוראיות. אני אחסוך לכם: אני לא בהריון. עכשיו אפשר להמשיך.
אז כבר בערך שבועיים שאני סובלת מבחילות נוראיות. היו לי בעבר בחילות כאלה, זה לא חדש. אבל עכשיו זה הרבה יותר גרוע. פעם זה היה קורה לי רק בבוקר, עכשיו זה קורה לי לאורך כל היום. לא משנה מתי בוקר, צהריים וערב, לפני אוכל, אחרי האוכל- בממוצע אחת לרבע שעה יש לי בחילה, בלי רצון להקיא- פשוט בחילות. פעם זה היה עובר לי תוך יום-יומיים, עכשיו זה נמשך אצלי כבר שבועיים. אם פעם הבחילות היו נסבלות, עכשיו יש לי בחילות חזקות יותר, ובחלק מהמקרים מדובר בבחילות משתקות. אני חייבת לעזוב את כל מה שאני עושה עד שזה יעבור. קראתי על זה קצת באינטרנט ובחילות יכולות להיות בערך מכל מחלה שקיימת על הפלנטה החל מלחץ ועד לסימנים להתקף לב מתקרב. החלטתי שנמאס לי, אני אלך לרופא בתחילת השבוע. הוא בטח יתן לי לעשות מיליון בדיקות דם. אני מקווה שאני לא אצטרך הרבה בדיקות עד שיגלו מה זה. לפחות פסלנו הריון.

חוץ מזה היה שבוע די רגיל. יש לי הרבה חלומות בזמן האחרון. בחלק מהם משדכים אותי לכל מיני אנשים שאני לא מכירה ולא רוצה להתחתן איתם. אלה חלומות כל כך אמיתיים לפעמים שאני מתקשה להבין מה באמת המציאות אחרי שאני מתעוררת. באחד מהחלומות אפילו לא הייתה לי שמלה או נעליים ולא ראיתי מעולם את החתן ועדיין איזו חבורה של זקנות שגם אותן אני לא מכירה אמרו לי שאני חייבת כבר להתחתן ואין דרך חזרה.

השבוע בין בחילה לבחילה גם הייתה לי התלבטות אם להתחיל ללמוד. אני באמת לא יודעת אם עשיתי את ההחלטה הנכונה. מצד אחד, אין לי מה לחכות יותר. לא רוצה להתחיל תואר ראשון בגיל 26. זה אומר שאני אסיים לקראת גיל 30 אם בכלל. מצד שני, זה יכול להיות נחמד להגיע להתחלת לתואר אם יותר כסף בחיסכון. זה יקל עליי בלימודים. מצד שלישי, אני באמת רוצה להמשיך עוד שנה שלמה במשרה מלאה בשירות לקוחות? ומי אמר בכלל שמה שאני רוצה ללמוד זה תקשורת ומדעי המדינה? הרי לפני חודש בערך לא הייתי בכיוון בכלל. אולי עוד שנה אני ארצה בכלל משהו אחר? אבל אז החלטתי שכל המחשבות האלה חסרות טעם. הכל יכול להיות, אבל אני הגעתי להחלטה ואין טעם להתלבט יותר. זה לא יביא אותי לשום מקום. אני כבר אמצא את הדרך שלי מהבחירה שלי כרגע.

שבוע הבא אני חוגגת יומולדת 25! חצי עשור מאז השחרור שלי. כמובן שהקארמה הטובה שלי ממשיכה לעבוד והצלחתי להשיג יום חופש ביום הזה, למרות שהייתי אמורה לעבוד.

שלא תדעו עקיצות יתושים לעולם,

במיוחד לא בתנוך האוזן,

בובי