מגילות סנטה מיקה'לה

וואו, לשלם מסים בארצות הברית זה אולי הדבר הכי מסובך בעולם.

מכירים את המבחנים האלה, נו, כמו הפסיכומטרי, שבהם מוסיפים לכם X נקודות על כל תשובה נכונה ומורידים לכם Y נקודות על כל תשובה שגויה? כלומר, באופן תאורטי, הציון שלכם יכול לצאת שלילי, אם עניתם רק תשובות שגויות, או שצברתם יותר נקודות חובה מאשר נקודות זכות. נו, אז נראה כאילו רשות המיסוי בארה"ב עובדת בשיטה דומה, ויש כל מיני "ניכויים" קבועים, וכל מיני ,חיובים" משתנים, כך שאם ההכנסה שלכם ממש נמוכה, אתם עשויים לקבל החזר מסים גבוה הרבה יותר ממה ששילמתם על מסים בפועל.

לא מתיישב לי בהיגיון שאם שילמתי 300 דולר על מסים, ההחזר שלי יכול להיות 800, למשל. זה פשוט בלתי נתפש ובלתי הגיוני. והנה, עושה רושם שזה המצב.

אני צריכה לעבור על כל ההכנסות שלי מהשנה החולפת, לחכות לטפסי ה-W4 המעטים שאני צריכה לאסוף (מהשבוע האחרון של 2009 למשל, שלא נחשב במיסי 2009 משום מה) ולחשב את כל מעט ההכנסות שלא מעבודה שלי (נניח, הרווח על הסאבלט, או הצ'ק מדמיאן המניאק על עבודה שהיתה ב-2009 אבל לא קיבלתי עד 2010). ואני ממש צריכה בשביל זה רו"ח.

אז יש את בטול, הרו"חית המקסימה של ויטוריו שמאוד מאוהבת בי והיא כאן, בניו יורק. ויש את ההוא שעשה למארק ולי את המסים, שהוא מותק של בן אדם וגם מבין טוב מאוד במסים על עבודות בתעשיית השואו ביז, שרבים מהם בכלל לא מגיעים עם קבלה לאף אחד מהצדדים. אז הוא הגיוני יותר, למרות שהוא בכלל יושב באינדיאנה, שזה ממש רחוק. דילמות דילמות.

ובין לבין, לילה סופר קשה עבר על כוחותינו אתמול, עת קודי סירב לישון בשמונה ואח כך הקיץ לי סופית בשלוש וחצי לפנות בוקר, וסירב בכל תוקף לחזור לישון - או לאכול, האמת - עד שלא מיקמתי אותו על הנדנדה שלו, וישנתי שעתיים נים-לא-נים, על הספה לידו.

אני גם חייבת לציין - שלושה חודשים תמימים חלפו מאז שאני אמא באופן הכי רשמי ופעיל שיש, ואני ממש מאושרת בתפקידי החדש. זה לא מונע ממני לפזול לעבר כל מיני עבודות מזדמנות - רק לראות מה יש בשוק. היי, אולי משהו באמת יהיה שווה את זה, או יסתדר עם השעות? אבל באמת שאני מעדיפה פשוט להישאר בבית עם קודי שלי הקטן, ולהקריא לו "מעשה בחמישה בלונים" או "מיץ פטל".