מגילות סנטה מיקה'לה

שיוביל לעוד משהו שקצת עלה בתגובות עם זלפה.

מה ששכחתי לספר היה ששלשום, מסיבה מאוד לא ברורה, לקחתי איתי את כרטיס הביטוח שלי.

אני לא יודעת למה. אני אף פעם לא סוחבת איתי שום תעודות מזהות וכאלה, בטח שלא כרטיסי ביטוח. ובמיוחד לאור העובדה שביום שני כן הלכתי לקבוע תור לניקוי שיניים ולבדוק מתי אני יכולה לקבל משקפיים חדשות ואז כן היתה לי סיבה לקחת איתי את הכרטיס - ואכן לקחתי אותו (או חשבתי ככה לכל היותר) ביום שלישי לא היתה שום סיבה לקחת את הכרטיס.

לא כזו שיכולתי לדעת.

אבל כשלקחתי את כרטיס האשראי שלי, סתם מכורח ההרגל, הסתכלתי על כרטיס הביטוח שלי ומשהו בתוכי אמר לי לקחת אותו אתי.

אז לקחתי אותו.

ומזל, כי בסוף באמת הייתי צריכה אותו

הדבר השני הוא בקשר להריון;

לא זוכרת אם כתבתי את זה מלכתחילה בפוסט הקודם או רק בתגובות לזלפה, אבל בשניה שהרוחות נרגעו והיה טיפה שקט, בדרך לאמבולנס, סנטי לחש לי "אני חושב שאת בהריון".

אני עצמי כבר בערך שבוע וחצי חושבת שאני בהריון, אבל בחיי שאין לי שום סיבה רצינית לחשוב ככה, או איזו דרך שהיא לדעת. בבית החולים אמרתי לרופא שאני חושבת שאני בהריון, והם כמובן ערכו בדיקות. בדיקת השתן מן הסתם היתה שלילית. איך לא תהיה? זה היה מוקדם מדי!

אבל גם בדיקת הדם חזרה שלילית. לא האמנתי לה.

כשלקחו אותי לבדיקת סי. טי שאלתי את הטכנאי אם זה אומר שאני לא בהריון. הוא אמר שהוא לא יודע, אבל שאל למה אני שואלת. אמרתי לו שאנחנו מנסים ושנינו חושבים שאני בהריון ושההתעלפות קשורה לזה, והטכנאי אמרה שנכסה את הבטן ואת האגן ליתר ביטחון.

תראו, אני איומה בלזכות דברים מטופשים כאלה כמו מתי היה המחזור האחרון שלי או מהו תהליך הביוץ וכאלה, אבל אני כן זוכרת שהמחזור האחרון שלי הסתיים בטווח של שבועיים או פחות, מה שאומר שהוא התחיל קודם, ובמקרה סנטי זכר את התאריך המדויק - יותר נכון, הוא זכר שביום שקנה את הכרטיס החדש לסאבוויי קיבלתי את המחזור. זה היה בחמישה עשר למרץ.

אז מבדיקה עם חברתי היקרה רשת האינטרנט עולה ש:

בדיקות דם יכולות לזהות הריון רק עשרה ימים לאחר מועד הביוץ, כי לוקח עוד כמה ימים עד שהביצית המופרית נקלטת ברחם ועד שהיא מתחילה להפריש הורמון בטא. עוד סיפרה לי ידידתי הרשת, שהביוץ מתרחש בדרך כלל ביום ה11 עד 16 של "המחזור", בהנחה שהמחזור הוא הטווח שבין היום הראשון של דימום אחד ועד ליום הדימום הראשון הבא,, כלומר בין 11 ל16 ימים מהיום שבו דיממתי לראשונה בפעם האחרונה (להזכירכם, החמישה עשר למרץ) יתרחש הביוץ, ובהנחה שאצלי הביוץ קורה מוקדם יותר, אז סביר שלא היה ביוץ עד העשרים ושישי לחודש מרץ, כלומר אין סיכוי שבדיקת דם תעלה על זה עדיין.

מה אני אגיד לכם?

יכול להיות שאני סתם מדמיינת;

בפעם הראשונה שנכנסתי להריון ידעתי את זה. ידעתי את זה מהרגע הראשון, נראה היה.

בפעם השניה, עם קודי, לא ידעתי בכלל.

אולי גם הפעם אני טועה.

אבל אולי לא?

אולי ההרגשה הזו, שאני בהריון, מגיעה מאותו המקום שהגיעה ההרגשה שאני צריכה לקחת אתי את כרטיס הביטוח שלי?

ועוד כל מיני הרגשות אינטואיטיביות מעין אלה בעבר.

אני מניחה שעוד כמה שבועות נגלה את התשובה לכאן או לכאן. בינתיים, גם אם אני לא בהריון, אני שמחה שכיסיתי את האגן והבטן בזמן הסי טי, ושמחה שאני מקפידה לקחת ויטמינים של הריון.