אז הפוסט הפעם נמחלק לשני חצאים; חצי אחד הוא על כמה שהימים האחרונים היו מתישים וקשים, אך גם מאתגרים ומשמחים, והחלק השני על זה שהיום לפני שלוש שנים, קודי הקטן שלי נולד.
אז נתחיל מהסיבוכיישן;
הביטוח הרפואי של האפרוח נמצא בבלגן מאז פברואר ככה, וזה פשוט מוציא מהדעת. ריצות, עניינים, סידורים - וכלום לא מסתדר. כל פעם משהו אחר נדפק בטעות או עולה על שרטון, ואז שוב מתחילות הריצות. כמו למשל אתמול. אתם לא מבינים איזה יום ארוך ומעייף זה היה!
והוא כמובן הגיע ישר אחרי שהיה יום מתיש שקשור בבריאות הרעועה שלי, עם השיעול הזה שלא עוזב וכל הדלקות בדרכי השתן המציקות האלה שמעולם לא היו לי ופתאום באות לבקר חדשות לבקרים. אבל הכי מתסכל זה שכל הבלגן הזה קורה כשאני אמורה להתרכז ביום ההולדת של המלאך הקטן שלי. להכין לו קאפקייקים בצורת ברווזונים לגן (צ'ק!
הרי הם לפניכם. הם לא יצאו מספיק טוב, לצערי, אבל בהחלט חמודים מספיק. זה מה שקורה כשאין לך מספיק זמן לעשות הכל). ולהכין את הסוסים למסיבה ביום ראשון, עם כל החברים. וזה כשאין לי מכונת תפירה והפעם האחרונה שתפרתי על אחת היתה לפני איזה חמש עשרה שנה. ועם כל הבלגן הזה, מה אומר ומה אגיד? בקושי הצלחנו לגזור חצי מהכמות שעוד יש לתפור. וללכת למצוא מכונת תפירה ידנית? תשכחו מזה. הייתי צריכה להכין קאפקייקס!
ואז עוד יהיה צריך להכין קישים ואנטי פסטי למסיבה עצמה, ולקוות שמזג האוויר יהיה בסדר, ואולי, רק אולי, למצוא איזה שולחן מתקפל שמישהו יוכל להלוות לנו שנוכל להגיש את הכל.
ואז, כשחזרתי עם סבסטיאן מהגן, גיליתי על הדלת פתק מיו פי אס.
הו אלוהים. הפינאטה שהזמנו!
פיניאטה של דרקון שאפשר יהיה לקטול בשמחה ואז לאסוף את הקרביים שלו, שיהיו ממתקים ומדליות "זהב" וכוכבים של שריף "אמיתי" ושאר שמחות. ועל הפתק כתוב לי - הביקור הבא יהיה ביום שני".
מה יום שני מה?
יום שני זה אחרי המסיבה!
עם כל הבלגן והקאפקייקים שכחתי לגמרי להשאיר פתק על הדלת שישאירו לי את החבילה במסעדה הסמוכה. כמה דרמה. וכמה עצבים כשניסיתי לדבר עם יו פי אס ולבדוק אם הם יכולים לדבר עם הארי, השליח "שלנו". ופתאום ראיתי את המשאית "שלו" חונה בהמשך הרחוב. ורק שלא ייסע לפני שנספיק להגיע. רק שלא ייסע. ובבקשה שזה יהיה באמת הוא. ובבקשה שהחבילה שלנו תהיה אצלו.
ואכן, זה היה הוא. ואכן, החבילה היתה אצלו.
אלוהים, ברך את הארי המקסים, שהוא כל כך השליח הכי מקסים שיש בעולם. ותודה לך, שקיבלנו את החבילה למרות הכל, ובזמן!
אז זהו, שלמרות כל הדרמה, הכל מסתדר.
הברווזונים לא יצאו יפים כמו שהיו אמורים לצאת, כי לא היה לי זמן. אבל היו ברווזונים וכולם התלהבו. והחבילה הגיעה בזמן אחרי הכל, וגם הסוסים עוד ייתפרו. יהיה מצוין!
וגם אם שכחתי לקחת אתי את הספר של יום ההולדת הראשון של קודי, שרציתי לקחת אתי ליום ההולדת ולספר לכולם (ובעיקר לקודי עצמו, שיזהה את עצמו בתמונות), וגם אם זכיתי להקתף לב מזערי כשחשבתי שלא תהיה פיניאטה נכונה - הכל מאה אחוז בסדר. הכל הסתדר.
ועד יום ראשון יסתדר גם כל השאר.
נו, בסוף זה לא פוצל לשני חלקים, אלא היתה ערבוביה מושלמת. אבל זה לגמרי בסדר מבחינתי. מקווה שגם מבחינתכם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
