טוב, אתם כבר יודעים שאני לא בקטע של כותרות, אז כשהפעם הפוסט יעסוק קצת בחדשות וקצת בחנוכה, חשבתי שמילת הח' תהיה כותרת הולמת. מקווה שזה לא מציק לכם.
ובכן, לכבוד החנוכה החלטתי להכין לכל הפחות לביבות. בחרתי במתכון של מאיה מבצק אלים ללביבות מתוקות. אם היה לי יותר כוח, הייתי מטגנת גם לביבות כרישה, אבל לשכנע את עצמי ללבב לביבות מתוקות היה מאמץ עילאי בפני עצמו, וזה הרבה יותר קל, כי רק צריך לערבב את הבלילה. את אלה של הכרישה לוקח יותר זמן להכין, כי צריך לקצוץ את הכרישה ולבשל אותה ואת תפוחי האדמה ואז למעוך ורק אז לעמול ולטרוח על הטיגון, שזה בעצם החלק שאני ממש מתעבת. אז אם יהיה לי כוח - מחר יהיו גם לביבות כרישה. ובינתיים, לביבות גבינה מתוקות וסופגניות מהמכולת הכשרה שמתחת לבית של אלמוג.
קודי נהנה מאוד להדליק את הנרות ומאוד גאה בעצמו, ואוהב לשיר שירים. אם כי, בין המחרוזות יצא שנתקלנו שוב בשיר "הסבון בכה מאוד" וזה עכשיו רשמית השיר האהוב עליו - שורום זורום זורום רים.
ומה החדשות?
החדשות הן שהשכנה מלמעלה ככל נראה הולכת לקנות דירה ולעבור, מה שייתן לנו את האפשרות לעבור לדירה שלה שגדולה יותר.
הכל עוד באוויר, כלום עוד לא סגור - היא צריכה לעבור את הראיון של הבניין שבו היא רוצה לקנות את הדירה. כי ככה זה מנהטן, הרבה בניינים הם סנובים. לא כל אחד יכול לקנות בהם דירות, צריך לקבל אישור מההנהלה. או משהו כזה.
אבל השורה התחתונה היא החשובה יותר - היא כבר מצאה את הדירה שהיא רוצה, ושמה את הכסף על השולחן ועכשיו זה רק עניינים פורמליים. אני מאוד מקווה שהבעלים של הבניין ייתנו לה המלצות מזהירות לאור זה שבסופו של יום, היא באמת אחלה דיירת ומותק של בחורה. וחוץ מזה, הלוא הבעלים רוצה שהבן שלו יגור בדירה שלנו והם מרוצים מאיתנוויודעים שזה יעזור לכולם.
אם הכל יסתדר, בפברואר כבר נוכל לעבור לדירה הגדולה יותר, ואמרו אמן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
