מעולם אחר, במציאות שכזאת

שדון הלבבות, חיפש מה לעשות.

השדון קם בבוקר, במין אופטימיות כזאת,

הסתובב ימינה שמאלה, אך לא מצאה מה לעשות.

לפתע, בלא שום הזהרה, 

התיישב כך בלב והדליק לו מדורה.

הוא לא היה מודה ולא הרים גבה,

רק התפעל מצבעי הלהבה.

ככל שעברו הדקות, לאחר נשימה אחת עמוקה,

ראה השדון שהמדורה כמעט כבתה!!

נחפז לעזרה, בכה וקרא..

ניסה לזרוק פנימה, עוד חומרי בהרה.

זרק וזרק, ללא הצלחה..

על-אף מאמציו, הלהבה פחתה.

אך אז לפתע, בלא שום אזהרה,

זרק חומר, שפתר את הצרה..

אח, איזה יופי נראת הלהבה!!

מזל שהוא זרק פנימה,

את הנשמה...