היו לי תקופות הייתי הולך
עם המון גאווה ברחוב
עכשיו זה כבר לא משנה
כי זה כבר לא קורה
מאז שהתפטרת הפסקתי לנשום
היו לי המון בעיות
שנראו אז לעין מאוד חשובות
ניסיתי המון פתרונות
אך נראה שרק אחד יעזור
אנסה להעלים אותך
מהעולם הזה
אחר כך אשב עם בירה ביד
מעל הרחוב ואנשום לרווחה
ולא אמהר לעבודה
נראה כאילו שוב חזרתי לעצמי
אנסה להעלים אותך
מהעולם הזה אל העולם הבא
איבדתי יותר מדי
שוב פעם כל מה שרציתי נעלם.להחזיק אותך קרוב ולא לעזוב.
חיבוק אחד, טלפון אחד והכל מושלם בדיוק כמו שרציתי
ואז באה סערה ששוטפת הכל מעליי, נשארת ערומה וחשופה לכל הרוע הזה ואין דבר שמגן עליי מפני העולם הזה.
כבר המון זמן אני מרגישה בתוך עין הסערה ואין דבר שמרגיע אותה
נמאס לי להיות במרכז העיניים, ולמעשה אני גורם הבעיות, כמו שתמיד הייתי
ונמאס מעצמי.
הייתי רוצה לחבק ולחייך ולא לעזוב.
הייתי רוצה להיות שוב בכיתה ט'.תמימה ומפגרת שלא מבינה כלום מהחיים וזאת הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי.לא הכרתי אף אחד מהחברים שיש לי עכשיו,ואז הכי פחות כאב לי הלב.
אבל יש גם יתרונות.הטובים ביותר נשארו והם הכי אמיתיים שיש.
נמאס לי כל כך מכל התהפוכות האלה, בכל דבר שלא יעבור עליי תמיד יהיה איזה שהוא פאק שיבוא ויהרוס אותי לגמרי.
אני רק רוצה להחזיק את עצמי השנה כמו שצריך ולהתגבר על הכל כמו שצריך ולהשאר עם האהבה הזאת כמה שיותר זמן ולשמור עליה.
.
כבר חודשיים שאני בוהה בו כמו ילדה בכיתה ג'.כשלא אומרים דבר מלבד 'היי' מהסס כזה
כמה טיפשי זה לחזור עשר צעדים אחורה, זה כל כך לא אני.