שינויים.

(נתתְ לי השראה)

אני אוהבת אותך. אני לא חושבת שיש לך מושג בכלל מה אתה בשבילי.

וזה די מדהים, בהתחשב בזמן הקצר שמכירים.

אני אוהבת את הידיים הקטנות שלך,

ואת זה שיש עליהן מלאן צמידים.

אני אוהבת את העיניים המדהימות שלך,

ואת איך שהן מסתכלות עליי בכזאת אהבה.

אני אוהבת איך שאתה מלטף,

ומנשק,

ואיך שאתה מצחיק אותי,

ואף מציק.

אני אוהבת את זה שאני קרויה "טל שלי 69>" בפלא' שלך,

ואת זה ששנינו עונים לשאלה "כמה זמן ביחד?" עם התשובה "כך וכך זמן, אך רק באופן רשמי".

אני אוהבת את כל הדברים הקטנים האלה שהופכים אותנו למתאימים,

כמו האהבה שלך לשוקו (למרות הקפה P: ),

או העובדה ששנינו היינו הראשונים לראיית הג'וינט העולמי,

או האהבה לבירה,

או השמאלניות.

ואתה(ואתם) יודע, יש דווקא יתרונות למרחק.

כי הגעגוע עושה לי הרבה יותר טוב לראות אותך,

וכל אחד חי את חייו באילת/נסציונה בלי להיתקע אחד בוריד של השני (והיו לי כבר קשרים כאלו.אהמאהמ..|: )

ואז בסופ"ש/חופש-

זה זמן שלנו לביחד. רק אנחנו.

(ואנשים אחרים,כמובן,אבל.. אני חושבת שזה מובן פחותאויותר)

פשוט.טובליאיתך. המון.

ורציתי שתדע.

ורציתי להתלהב, כי בתכלס-

המוןהמון זמן לא היה לי משו כזה

(וכל הבין לבין שהיה מאז, לא באמת נחשב. אתם יודעים).

לאב יו בייב 69>

*~*~*~*~*~*~**~*~*~*~*~*~*~*~*~

סתם הערת ביניים-

חוזרת למציאות עכשיו, וזה לא כלכך כיף. אין לי כלכך זמן,

ובעיקר חשק.

אני חושבת שאיכשהו, בעיקר עם סופ"שים כאלה (וכל הביןלבין של מחנה מוזיקה וכאלה), דווקא כן אשרוד,

אבל זה קשה. מאוד.

לא ידוע כלום עם העבודה בגלידרייה, אבל אני לא מתכוונת לוותר על זה. מחר מתקשרת שוב. ולא אכפת לי כמה שאשמין מהעבודה הזו-

זה פאקינג לעבוד בגלידרייה! וכסף!

וחוצמזה- הנהיגה הולכת די מעולה,אני ממש אוהבת את זה ומרגישה די בטוחה בנהיגה. ובקרוב טסטO: וויש מי לאק ~כוססת ציפורניים בחשש~

~בעצם,יש לי לק. אז לא כוססת. אבל חוששת בהחלט~

ואגב- היה ממש כיף אתמול,אצל רעות. סתם רציתי לציין.

(והיה נורא חמוד כשנשארנו ארבעתינו. אףפעם לא הייתי עם עוד זוג שהיה לי נוח להיות איתו. ועות, מצטערת על ההמשך- שהיה צריך לבוא הרמז העבה><").

אז בברכת אני עדיין חולה וזה ממש לא נחמד אבל מאושרת מלבד זה,

אני.