שינויים.

ביני לבין עצמי.

"קר לי. קור עם צמרמורת, קור של גסיסה".

"איך את יודעת?"

"אני יודעת"

".."

"גם כואבת לי הבטן. כאב שמצד אחד בא לך לקום ולשתות תה ומצד שני בא לך לשכב ולא לעשות כלום. כאב שאתה לא יודע מה לעשות עם עצמך. כאב שאתה לא יודע אם הוא אי פעם ייגמר. כאב שבא לך לצאת מעורך"

"נשמע נוראי. מה יש לך?"

"מחזור"

אחד הלילות הקשים ביותר. פיזית ו

נפשית.

ובכלזאת חיוך-

שמיים זה דבר יפה.

ההורים נסעו לסופ"ש כך שיהיה לי קצת חופש מהם, ומלבד זה- אבא פוצץ את הבית באוכל. לא שיש לי חשק לאכול, אבל נחמד שיש.

היה נחמד בהחלט עם רננה בראשון היום. אף עזרתי לה לבחור נעליים מהממות ביופיין.

מחר מתחיל השבוע. וגם נגמר^^

מותק שלי, אני אוהבת אותךְ. אוהבת יותר משאוכל לתאר, והלוואי שלא היית חווה משו מזה. אם תצטרכי משו, כל דבר- אני פה. גם אם לא במצב הטוב ביותר לעזור (איכ מחזור וכל הנלווה), אני פה. כי את חשובה לי, וחשוב לי לראות אותך מחייכת 69>

בברכת כואב לי כמו החיים אבל פאקינג סיימתי עם מוזיקה,

אני

עריכה (אותו יום, 20:10)-

מיליון טלפונים, ואף לא אחד מהם ממך.

זו לא שיחת הטלפון לה ציפיתי.