לאחר 8 חודשים, 3 ימים וקצת- זה נגמר.
בסופו של דבר, כנראה שזה חזק ממנו- כל עניין השקרים, וההסתרות, והאי קיום הבטחות.
באמת מקווה בשבילך שתלך לפסיכולוג/ית.
אין לי כלכך מילים. לאיודעת איך להתמודד ומה לעשות.
הייתי כולי תקווה, ואמונה, אמיתית ומלאה- שיהיה הפעם טוב.
האמנתי. לא במאה אחוז בך, אבל בקשר הזה.
אבל האהבה מטמטמת, ולא ראיתי מול מה אני ניצבת. אמונה חסרת כל.
ומעבר להכל- זו פרידה של אהבה. זו פרידה ששני הצדדים עדיין אוהבים ומאוהבים, היו על פתחה של דרך חדשה, וקיוו והאמינו לקשר נהדר.
לפחות הפעם (כלומר, בניגוד לפרידותיי הקודמות שהיו אוהבות), אוכל להתנחם בעובדה שלא אחזור אליו, לא אראה אותו, ולא אתפתה יותרמדי לדבר איתו-
אני בעצמי בפתחה של דרך חדשה. המון אנשים חדשים, חוויות חדשות ושגרה אינטנסיבית של 10 חודשים. אני בטוחה שזה יעשה את העבודה.
אז ביום שלישי, ה1 לספטמבר- אני מתחילה מחדש.
ואני אהיה בסדר.
אני אהיה בסדר, כי ככה אבא אמר.
וויש מי לאק (: