לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שינויים.


remember yesterday, live today, think tomorrow

כינוי:  גברת בשינוי אדרת.

בת: 33

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2009

יום-שהיה-אמור-להיות-שנה-שמח.


היום ה24 לדצמבר 2009. מה שאומר;

מחר זה שנה ליום בו נמרוד ואני נהיינו יחד.

עוד 3 ימים, יום ראשון- זה ארבעה חודשים לסקס האחרון שלי. (מה שאומר,אגב, ששברתי את השיא שלי של 3 וחצי חודשים)

עוד 4 ימים, יום שני- זה ארבעה חודשים לפרידה שלי מנמרוד.

 

ובכל זה, מה שאומר הכל זה ש,

ארבעה חודשים שלא נגע בי גבר, כלומר, אתם יודעים- מעבר לחיבוק או ליטוף או להחזיק לי את היד. וזה חסר כלכך.

ארבעה חודשים שלא ראיתי את נמרוד, שנמרוד לא שלי, שאני לא של נמרוד ובגדול- ארבעה חודשים אחרי, ואני אחרת לחלוטין. עם זאת, לעיתים אני תוהה אם באמת התגברתי לחלוטין.

 

וזה עוד סיליבסטר לבד. גם אם אלך לאבאלה ואשתרלל ויהיה לי נהדר,

זה לבד. כי אותו ערב של מישהו אקראי, לא ישנה את העובדה שבוקר אחרי אתעורר רווקה.

 

תהיתי היום איך זה היה אם נמרוד ואני לא היינו נפרדים. באותה מהירות ששאלתי את השאלה, עניתי-

נורא.

עזבו את כל האיכסה שבוודאי היה מסתיר ממני,

פשוט- הוא כל החיים שלו בצבא ואני כל החיים שלי במכינה והייתי הרבה פחות נהנית ומתרכזת בחוויה שלי במכינה.

נזכרתי, איך חשבתי אם ללכת למכינה או לא בגלל המרחק. תהיתי גם אולי ללכת למכינת הנגב. שיאללה, איזה מחשבה מטומטמת. מזל שהחלטתי ללכת למכינה למרות הנמרוד שהפריע בדרך.


עצוב לי. עצוב כי היום ה24 לדצבר 2009. (ולמעשה כבר ה25, שזה בכלל עצוב)

עצוב כי אני רחוקה מהחברים, וכשהם מתכננים להם את יום שבת בבורגוס ומזמינים אותי (זו התקדמות, פעם גם זה לא היה), כולנו יודעים שלא באמת אגיע (אם כי עם כל הנסיעות שלי לפולג, יובל דווקא האמינה שאולי אבוא).

עצוב כי עברתי היום חדר, בגלל שכנרת החליטה שלא בא לי להיות איתי יותר. השותפה החדשה הרבה יותר חמודה ואחלה, אבל זה עדיין מעבר. זה דירה חדשה, למעשה. זה להעביר את הכל, זה להתרגל לחדר חדש לאחר שהקודם כבר נהיה הבית השני שלי והיה לי טוב שם, זה להכיר את מרב השותפה מעבר למרב החברה ואולי זה דווקא לא משו, זה לעבור לחדר הרבה פחות יפה וטוב. זה להתרגל למצב חדש, כשלא רציתי אותו בכלל.

עצוב כי אני מתגעגעת לאינטימיות וסקס ואהבה. לא מילאתי את הצורך המיני שיש לי בדר"כ לאחר פרידה וזה לא כיף.

עצוב כי היום. ומחר(שנה מאז ש). ועוד 3 ימים(4 חודשים בלי). ועוד 4 ימים(4 חודשים ל). ועוד שבוע(סיליבסטר).


ובתוך כל העצבות הזו, ויש המון ממנה,

יש גם טוב. כי התמזל מזלי, הבנתי.

התמזל מזלי במראה שלי, עם כל זה שהציצים שלי בגודל שווה ואני לא שמנה ויש לי פרצוף יפה (על הגוף אפשר לחלוק).

וגם, התמזל מזלי במכינה הזו ובביטחון העצמי שהביאה לי (בנוסף להמון בנייה עצמית נהדרת שהייתה לי בטיפול עם מיכל).

התמזל מזלי באנשים שמסביבי. התמזל מזלי בחיים שלי. תודה לכל מי שרק צריך.

 

בברכת..לאיודעת, הווה אחר מעבר,

אני.

נכתב על ידי גברת בשינוי אדרת. , 24/12/2009 23:56   בקטגוריות אופטימית, העתיד כבר כאן O:, מהפוסטים העצובים האלה., תמונות מהעבר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גברת בשינוי אדרת. ב-26/12/2009 22:34




34,980
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגברת בשינוי אדרת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גברת בשינוי אדרת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)