ובשעה שאני ממלאת שאלון הסוקר את שנת 2009, אני מבינה כמה שהיית חלק גדול וחשוב מחיי שנה שעברה.
מצד אחד זה נפלא, כי חוויתי ולמדתי המון דברים חדשים. בעיקר חוויתי.
מצד שני.
וול.
היית אתה. ואתה עדיין אתה. כאילו, עד כמה שידוע לי. וידוע לי די מעט, למען האמת.
אבל בכלאופן, אתה לא משו. ואתה עדיין נמצא במחשבות שלי באופן כזה או אחר.
וגם, זה מוזר. איך שאתה פשוט נעלמת לך מחיי. בבום כזה נעלמת. כלומר, עוד דיברנו אחרי זה והכל, אבל, בכלזאת. הפסקנו לדבר, ובטח ובטח שהפסקנו להתראות. וזה טוב וזה מוזר וזה.פשוט ככה.
אבל זה בעיקר נפלא. כי עכשיו אני מסוגלת להסתכל עלינו גם בפן של "וואי היה נורא כיף לפעמים וחוויתי מלא דברים חדשים וכיפיים", שזה נחמד בהחלט.
אחלה שנה, 2009.
מעניין מי יהיה ה-בחור של 2010 (;