שינויים.
remember yesterday, live today, think tomorrow |
| 2/2010
קצת חוכמה והרבה שטויות.
הידעתם?
בעבר היו שני אלים מרכזיים- בעל ואשרה. שמותיהם מסגירים את מינם- הבעל הוא הגבר והאשרה היא האישה. עם התקופות החולפות והזמנים המודרניים (פחח עאלק) האשרה "בוטלה" ונותר לו הבעל לבדו כאל המרכזי (שהפך ליחיד, בסופו של דבר).
תארו לכם היכן היינו אם היו נותרים שניהם כמרכזיים. או, חס וחלילה כמובן, שהאשרה היא זו אשר הייתה הנותרת לבדה. היכן היה מצב הנשים? אם הוא היה שונה בכלל, כן? .. וזה בכלל לא בטוח. והרי ש, החילוניים מושפעים אף הם מהדת כי להזכירכם- לפני שנים רבות ומרובות כולם היו אנשי דת. החילוניות היא רק תוצר לוואי של הדת.
סתם נקודה שעלתה לי.
תשאלו כל אדם מהן התכונות החיוניות למנהיג וסביר להניח שתשובתו הראשונית תהיה כריזמה. כריזמה זה נחמד, כריזמה זה כיף-
השאלה היא האם כריזמה זה דבר חיובי.
תשובתי? תלוי איך משתמשים בה.
ו,נרכש או נלמד?
רוצים בכלל כריזמה? דרושה לכם מנהיגות?
תחשבו על זה.
היום פתאום נזכרתי בחברים של נמרוד. חשבתי על שי,גיא,ליאור.. הבנתי שאפילו אור נעלמה לי. ענבל.
מילא שנמרוד ואני נפרדנו. כלומר, אתם יודעים, לא כזה מילא.. אבל מילא שאנחנו נפרדנו- איבדתי בבום אנשים כלכך חשובים לי מלבדו.
אז בהתחלה נשמר קצת הקשר. אך די מהר, גם זה נעלם לי. וזה עצוב לי, עצוב לי כלכך..
הרי, התחברנו כלכך טוב יחד. והם אהבו אותי בלי קשר להיותי חברתו. אני זוכרת שגיא ואני דיברנו,בזמנו, כשנמרוד ואני היינו בהפסקה (כמעט ו,פרידה) ואמר לי בסוף "הי, שמרי אבל על קשר, כן?". זוכרת גם, שכששי היה די שיכור הוא בא אליי, נישק אותי (בלחי,בלחי), אמר כמה שאני יפה ושהוא אוהב אותי בלי קשר לזה שאני חברה של נמרוד.איפה אנחנו אז ואיפה אנחנו היום.
אני מתגעגעת. לא ציפיתי שאנחנו נאבד את הקשר. לא אנחנו.
אני חושבת, ומנסה להבין מה קרה. אולי טעיתי, אולי הם מעולם לא היו חברים גם שלי.
אני מתגעגעת למשהו ש,כנראה,
מעולם לא היה שלי.
לא מבינה איפה טעיתי,
למה סמכתי,
איך איבדתי.
האהבה שהייתה, נעלמה כלא הייתה.
אפילו קולם שכח לי.
אנשים שאבדו במערבולת הזמן,
אבדו שם לעד.
דרמה דרמה, אבל אהבתי אותם באמת. כלכך התלהבתי מזה שכל המשפחה והחברים שלו אוהבים אותי.
איפה אז
ו
איפה היום.
בברכת דווקא נחמד לחזור למכינה,
אני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
