שינויים.

הלב שלי יותר מדי רגיש למשחקים של בינתיים.

ואתה יודע, אם הייתי יכולה- הייתי מוחקת אותך.

אבל אני לא יכולה.

והשמונה חודשים האלה, לא ייעלמו. כל הזכרונות, החוויות, הרגשות וההשפעה שלך עליי מוטמעים בי עמוק מדי

כואב מדי

ואני כלכך הייתי רוצה לזכור אותך ואת הקשר איתך כמה שיותר טוב

ואתה..

מקשה עליי כל פעם מחדש.

לקח לי כמעט חצי שנה להתגבר ולסלוח, להפסיק לבכות ולשכוח

ועכשיו

כאילו כלום.

לפחות עכשיו, אני חזקה יותר

אוהבת הרבהרבה פחות

ויודעת מה נכון לי.

יודעת להילחם.

יודעת לעזוב.

רק הזיכרון הזה, של החבר האילתי,

ממשיך להיצבע בשחור.

---

וכי צריך גם צדדים אופטימיים- סה"כ היה נחמד לחזור למכינה, לראות אנשים (אנש.).. ובערב חגגנו לדורין יומולדת (יש לה מחר) ותפרתי לה שמלה שקצת פחדתי שלא תשב עליה טוב ושהיא לא תאהב את הסגנון, אבל היא ישבה עליה מצויין והיא מממממש התלהבה, ואנשים גם התלהבו והיו בשוק שאני תפרתי אותה. היה כזה מוזר ומיוחד לראות משהו שתפרתי על מישהו אחר, כי עד כה תפרתי רק לעצמי. ויודעים מה? אני גאה בעצמי.

לילהטוב שיהיה,

שמרו על אופטימיות. אם לא בשבילכם,

אז בשבילי.

רק אהבה, ורק בצד היפה שלה,

אני.