אני יכולה..לספר לכם על הסדרה האחרונה במכינה.
אני יכולה גם להתבכיין לכם על זה שנקעתי את היד ובגלל זה את כל הדברים הכיפיים באמת בסדרה לא עשיתי.
אני יכולה גם לספר לכם שנוסף עוד מכיניסט לרשימת המכיניסטים שהייתי איתם ועל כל התחושות שלי ושל חברותיי בעקבות זה.
אני יכולה להתבכיין על זה שקשה לי שעוד שבועיים נגמר, או שאני מרגישה נורא מוגבלת ומתוסכלת מהנקע, או על זה שמלא יצאו בהרגשת "וואי זו הסדרה הכי טובה שהייתה" ואני לא.
מצד שני, אני יכולה גם לספר על כל האוכל שטחנו בסדרה או על הכיף שהיה לי עם המכיניסט השלישי (או רביעי, אם מחשיבים את ההטרדה הלילית..), או על הדברים המעניינים שחוויתי ולמדתי.
אבבבבבבבבבבבבבל,
לא אספר כלום כי כותבת עם יד וחצי ומתה מחום ועייפה ועצבנית,
אז זזה. להתקלח לראשונה אחרי הנקע. וויש מי לאק,
אני.
(איך שמים חזייה איך?!)
עריכה (אותו יום, 21:02)-
קצת חיטטתי בבלוגי, גיליתי פוסט מקצת לפני הסיליביסטר על זה שבא לי סקס. מצחיק, אני ממש זוכרת את התחושה שליוותה אותי חודשים רבים של צורך באהבה או בסקס או בשניהם. מאז סקס-סיליבסטר נעשיתי פרועה משהו, ופתאום לא חסר.
רק אהבה עדיין חסרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
