שינויים.

מה יכול להיות יותר טוב מלצאת מהדירה שלך

(אחרי ארוחת צהריים טובה, כמובן),

אל מזג אוויר סגרירי וקריר-

כזה שמבשר על גשם שממשמש ובא?

זה עשה לי חיוך -כזה- גדול לצאת מהדירה עכשיו.

מזל שאני משתחררת בקיץ הבא, אחרת הייתי מזה עצובה כשהוא היה בא.

(ותוסיפו לזה גם את יומולדת 21 שתבוא, בכלל פחד)

הדבר היחיד שעצוב בחורף,

ובאמת היחיד,

זה שאין עם מי להתכרבל.

אני באמת לא זוכרת את החורף האחרון שהתכרבלתי עם מישהו

שישבתי וישנתי ימים ולילות עם פוך וסקס של חורף,

עם כוס שוקו והמון נשיקות חמות.

אני מתגעגעת.

גשם הוא סימן לברכה, לא אמרו לכם?

תפסיקו לשנוא את החורף אנשים ארורים שכמוכם.

אני מאוהבת

(;

הולא.

פתאום נזכרתי בחורף של לפני שנה וחצי, ההוא של המכינה.

ההוא של בוניטה.

בכיתי המון והגשם בכה איתי,

ואני זוכרת שכל פעם מחדש הקבר שלה נחשף עוד יותר

בגלל הגשם שאותה שנה היה ארור למדי.

איך שהחזקתי אותה בידיים אוהבות, דואגות ומלטפות

וממש איבדה את נשמתה בין ידיי.

מדהים כמה שיצור כזה מביא לך אושר.

יש גשם בחוץ, 

הלכתי להירטב קצת.

להת'.

שמתי לב שיש מלא פוסטים לאחרונה בקטגוריית "אופוריה" או "אופטימית".

איזה כיף זה חיוך.