אוי, אם הייתי כותבת אתמול פוסט הייתי סופר מגניבה.
איזה באסה שאני לא.
T_T
קיצ,
גשם.
מטפטף על החלון בחוזקה,
השמיים אפורים-אפורים.
אני, כמובן, יוצאת החוצה.
הולכת, מדלגת, רצה, רוקדת.
סימן של התחדשות באוויר,
הכל ירוק-ירוק מסביב,
והאפור הזה שלמעלה-
רק מבשר לי שמכאן יש רק להתבהר.
השניות הראשונות קרות, קשות, רטובות כאלה-
ואז כולי כבר רטובה,
ושומדבר לא משנה-
רק אני והגשם.
ריח של אושר.
אוי, גאד
אני מאוהבת במוזיקה.
לעצום עיניים. לתת לגוף שלי לנוע לאט לאט
בדיוק בקצב
בדיוק לפי הטון
המילים
ההרמוניה.
לגעת ברגש המדוייק בו המילים נוגעות בי,
בו המנגינה הזו מעבירה בי רטט.
וסקס.
להתפשט לאט לאט. לדעת בדיוק מה זה עושה לו.
לנשק, ללטף, להרגיש את היד שלו בכ-ל מ-ק-ו-ם.
מתגרה.
וחודר. בחוזקה.
וזהו, אני שלו. זזה, מתנשפת,
גם הוא.
רוצה ולא רוצה לגמור.
בחיי שהייתי יכולה לחיות מסקס.
הי, חורף נעים שיהיה..
אני.