בא לי לשם שינוי אחד כזה שיגרום לכולן לקנא.
שאני אסתכל עליו, ואתאהב כל פעם מחדש.
אחד שירצה לראות אותי מחייכת כל הזמן,
ויהיה רומנטיקן בטירוף,
שיהיו לו עיניים יפות וידיים חזקות ויידע תמיד תמיד להגיד את המילים הנכונות.
בא לי אחד שידחוף אותי על הקיר,
והכל יצעק תשוקה,
ואני לא אוכל לדבר.
(באליבלונדי.כלכך.)
אני חיה על אהבה זמנית. כזאת של מיטה לא מוכרת,
אהבה בשקר,
מילים יפות שנבלעות יום אחרי.
אני חיה מסקס לסקס,
מחיוך מאולץ למשנהו,
מצורך בלהיראות יפהפייה כל הזמן.
לא רע לי.
אני אוהבת את המבט המתגרה,
את השעה התלבטות מה ללבוש ואז להתלהב מהתוצאה,
את החיוכים,
את הנסיונות לכבוש,
את הפראיות שבזמניות,
את המקומות ההזויים.
עם זאת, לפעמים נמאס להיות פסיק בחייו של מישהו.
עוד מישהי לרשימה.
(לא שהוא מבחינתי לגמרי ההפך, כן?
אני לא מתיימרת להיות תמימה וחמודה)
אני רוצה אותו יפה,
אוהב,
מנשק,
צובט,
נושך,
מלטף,
זורק,
מחזיק,
חזק.
אני רוצה אותו שלי.
אני רוצה אותי שלו.
(אני מתגעגעת לאהבה שהייתה לנו. משהו בה היה כמעט מושלם לחודשים הראשונים.
בפרידה כמו בפרידה- הכל קצת נפרם,
אבל משהו עדיין נשאר שם גם אחרי. גם עכשיו.
מין חוט שכזה שמקשר ואולי יקשר בינינו לעד.)
(אנחנו היינו חצי זמניים-חצי לא. קשר אוהב אך קצר מראש,
אין זמן להכיר לאהוב להעמיק כמו שצריך.
עם זאת, ואולי דווקא בגלל, אני חושבת שהייתי רק פסיק בחייך.
הנסיון הבלתי נגמר להפוך אותי למשהו שהיה ונגמר..
פסיק. אל תדאג, עברת אותי ממזמן.)
תגידו, מתי חופש?
אני.