יו.
אני כל כך מתרגשת שאני אפילו לא יכולה לכתוב כמו שצריך.
כשאתה רואה אל מולך את העתיד, באופן כל כך ברור.. וואו. אני פשוט, גאד!
מצאתי את ייעודי בחיים.
זהו.
סתם, לא לכל החיים.. אבל לכמה שנים הקרובות.
התוכניות שלי, כל הפנטזיות לאחרי השחרור- לא השתנו. פשוט נוסף להן נפח.
אז מעבר לקורס צילום, לגור שנה בגולן, שנה-שנתיים בדרום ועוד איזה שנה-שנתיים בת"א,
מצאתי לי עבודה.
הנחתי שאמשיך בהדרכה אחרי הצבא;
פשוט כי כבר יש לי מקצוע ביד, וזה קל מוכר ונוח..
אבל! השתדרגתי!
אני אמשיך בהדרכה, אבל כזו שתרגש אותי באמת.
קיבלתי מייל כזה נפלא, יו. הוא פתח לי גם את הראש לכל כך הרבה דברים אחרים.
אני אדריך קבוצות נוער אמריקאיות! (בתקווה שהאנגלית שלי מספיק טובה. מה שהיא בטח לא, אבל נסתדר)
ומעבר לזה, אני ממש רוצה להדריך חוג סיירות!
וגם! אני אפתח תערוכת צילום, שלי! ואמכור צילומים שלי!
(לא אכפת לי הכסף. מצידי פשוט לתת. העיקר ש, מישהו אשכרה כל כך יאהב את הצילום שלי שהוא ירצה אותו בביתו)
בטוח שאני אגשים לפחות חלק מהנ"ל, נכון?
וואו, אני מתרגשת. כל כך כל כך.
אני אשתחרר ביולי,
אעשה פסיכומטרי במקביל ללימוד צילום.
אני אקנה מצלמה מקצועית.
אעבור לגור בגולן עם רעות.
אטוס לחו"ל, וכשאחזור אפתח מלא תמונות שלי ואתלה אותן ברחבי העולם.
אחרי זה גם אגור בדרום הרחוק, אעסוק באיזה עבודת בלאי שכזו, שאתלונן קצת אבל אגשים את חלומי הדרומי.
ואטייל מלא.
ואז אעבור לגור בת"א עם החבר ההיפי המגניב שלי, ואעבוד בבודהא בורגר.
אני מניחה שגם אז אני כבר אדע מה אני רוצה ללמוד, ואלך על זה.
איזה פוסט חופר.
יווווווווווו אני לא מאמינה שעוד 7 וחצי חודשים אני בחוץ.
(כאילו שזה כלא. בינתיים אני לא סובלת כמעט בכלל.)
החיים מרגשים אותי. באמת ובתמים.
בברכת סופש נהדר שיהיה לכולכם,
אני.