שינויים.

אני מבולבלת.

לפעמים אני מרגישה שהחיים שלי גדולים עליי,

שעשיתי בטעות שני צעדים במקום אחד והגעתי למקום שאני לא אמורה להיות בו.

אני חיה את העבר וההווה שלי ביחד,

ולפעמים לא יודעת לשים את הגבול בין האחד לשני.

אני צריכה עזרה, אבל אין לי אף אחד לבקש ממנו אותה.

תעזרו לי? תעזרו לי להבין את עצמי?

אני תוהה כמה קשרים איבדתי,

כמה אנשים הטעיתי,

כמה הזדמנויות פספסתי-

בגלל אותה "מותרות מינית",

אותו ראש כחול שמוסיף קריצה לכל משפט שני.

אני מחכה לבנאדם שלא אפחיד במשמעות השנייה שמוסיפה לכל משפט,

האחד שיוכל לראות את הרצינות והעומק שלי גם אם אני שוכבת איתו מהר,

אותו בחור שיאהב אותי ב-ד-י-ו-ק איך שאני, ולא ימשוך כל הזמן לכיוון אחר.

אני מחכה למצוא מישהו שהוא קצת אני, ואני קצת הוא,

ושיהיה לנו טוב בדיוק ככה.

אקס מיתולוגי זה בולשיט.

מזה אומר בכלל? שאם נתתי את הגדרת ה"אקס מיתולוגי" אז אני לא אמורה להתגבר עליו?

שתמיד יישארו לי רגשות כלפיו?.

אם הוא האקס המיתולוגי שלי,

אני אמורה להיות גם שלו?.

אקס מיתולוגי זה בולשיט. באמת.

סתם תירוץ לאובססיה שלא לצורך.

בברכת המשך רגילה נפלאה (באמת, זה פשוט לא נגמר! חח.. ושבוע הבא גם טיול צוות, מה יכולהיות יותר טוב מזה?),

אני.